 |
| מהתפאורה בהופעה, לחצו להגדלה |
אני צופה אובססיבית בסרטי תעודה על מוזיקה ואת 2012 פתחתי עם "לחצות את הגשר" של פאטי אקין מ-2005 הניתן לצפייה מלאה ברשת בתרגום לעברית. בסרט יוצא אלכסנדר האקה, בסיסט הלהקה הגרמנית האחת והיחידה Einsturzende Neubauten, למסע שחוקר את המוזיקה בעיר איסטנבול.
החיבור מזרח-מערב והרב-תרבותיות בתוך החברה הטורקית עצמה יזכירו לכם גם את הסצנה המוזיקלית אצלנו, אבל רק עד נקודה מסוימת. סלחו לי על הקלישאה אך בטח גם תשימו לב שבכל סוג מוזיקה שהם צילמו עולה וצף לו הכאב. אפשר להיטרף מזה לאורך כל הסרט - גם כשהצעירים שרים, גם בשירי אהבה, גם כשמנגנים במסיבה, בכל מנגינה שמחה מכניסים גם עצב או געגוע. למה זה ככה? למומחי מוזיקה טורקית הפתרונים.
למחרת!
רצה הגורל וכשמוחי עדיין נתון תחת השפעת הסרט, הופיע בטוויטר ציוץ קצת מסתורי לגבי הופעה קטנה ביפו של סדנה ללימוד מוזיקה טורקית. אתחיל מהסוף: זה היה אחד הערבים מלאי הקסם שהייתי בהם לאחרונה, אולי דוקא בגלל שמדובר בהרכב צעיר וסקרן.
לפני 9 חודשים יזם וארגן עודד אלוני את קבוצת המוזיקאים המתאמנים בבתי החברים תחת הדרכתו של הראל שחל, הפועל כבר עשור עם ההרכב אניסטאר.
 |
| לחצו להגדלה |
ירדן ארז – עוד; רוני גנאור – יילי טנבור (מהנגנים הבודדים בארץ בכלי); בנון מטלון – גיטרה ללא שריגים (כנראה היחיד בקבוצה שמשפחתו ממוצא טורקי); הראל שחל – קלרינט טורקי; לי – קמנצ'ה / שירה; לילה בטרמן – תופי מסגרת / כפות עץ / שירה; אודי רז – טרומבון; יואב ביירך – קונטרה באס; עודד אלוני – דרבוקה; יואב אלקיים – ריק (דומה לתוף מרים)
חלק מחברי הקבוצה למדו מוזיקה פרסית או מכירים מוזיקה ערבית, אבל לרובם זו הפעם הראשונה ללמוד בצורה מסודרת מקמאת טורקי. שלשום אזרו אומץ להופיע בפני קהל מכרים מצומצם בבית אחת מחברות הקבוצה.
הקטעים שנוגנו בהופעה היו פופולריים וכמעט נחשבים שירי פולקלור. זו כנראה הסיבה שאמי לקחה מאד ברצינות את הערב ולסירוגין הזילה דמעות ומלמלה לעצמה תיקוני הגייה...
הנה הביצוע שלהם לשיר טורקי מפורסם - Soyleymem Derdimi. אם תשוו לביצועים אחרים ביוטיוב תגלו שזו גרסה ארוכה במיוחד... שימו לב ששתי הזמרות בהרכב לא דוברות טורקית ולמדו רק משמיעה וקריאה (במהלך הערב תרגמו והסבירו לנו את משמעות המילים)
אף פעם לא האזנתי ממש למוזיקה טורקית אבל היה קל להתמסר לאירוע גם בגלל התפאורה. האפקט הויזואלי של המקום התכתב עם המוזיקה באוזניים: בית יפואי עם קשתות ומרצפות צבעוניות, מרפסת מוקפת עמודים ומזרקת אבן בחצר, והמארחים הכניסו עוד לאווירה החל מהנרות בשביל הכניסה, דרך שולחן הכיבוד עמוס קלמנטינות מעצי הפרי שבגינה והמון עארק.
5 תגובות:
יפה מאד,
את מוזמנת בימי שני בערב לשאפה בר ביפו,
הראל שחל והעותומנים במופע מוסיקה צוענית תורכית.
אין ספק שיש הופעות שמחשמלות אותך, גורמות לך להעריץ, אבל עד קניית הדיסק. להתחיל לשמוע את זה עוד מאמנים טורקים, זה כבר יותר מדי לאוזניים שלנו. לא?
בלוג נהדר! אנה המשיכי..
כיף אמיתי.
ואת כל כך צודקת לגבי מחירי האוכל..
מדהים לראות שיש ממש שיעורים ללמידת מוזיקה טורקית.. ממש יפה
ליאור, לונדון
כל כך עשיר, מלא הבעה, נכנס לנשמה. בלי להבין אף מילה כולי דמעות. כבוד ותודות לעושים.
מרגש.
נראה אם אצליח לגרור את אמי לאחד המפגשים.
הוספת תגובה