בוי ג'ורג', 1962 |
אתמול בהופעה של רונסון ראיתי את בוי ג'ורג' שר ומופיע אחרי המתנה של 25 שנים. הייתי בהופעה של מועדון תרבות ב-1985 אבל בתור ילדה קטנה שלא קלטה עוד כמה שנים היא תמשיך לאהוב את הזמר שעל הבמה, שגם בקושי הצליחה לראות.
גם אחרי שהתבגרתי התאפשרה לי פעם יחידה להגיע להופעה בחו"ל, אך ברגע שהגעתי לתחנת הרכבת בלונדון התבשרתי על ביטול ההופעה בגלל טרגדיה במשפחתו של ג'ורג'.
גם אחרי שהתבגרתי התאפשרה לי פעם יחידה להגיע להופעה בחו"ל, אך ברגע שהגעתי לתחנת הרכבת בלונדון התבשרתי על ביטול ההופעה בגלל טרגדיה במשפחתו של ג'ורג'.
הרבה אנשים מרימים גבה כשמוצאים בין אלף התקליטים והדיסקים שלי את כל הדיסקוגרפיה של בוי ג'ורג'. דמיינו מישהו עובר על ספרייה מוזיקלית מסודרת אלפביתית ורואה באותC את הדיסקוגרפיה של הקלאש, אח"כ את כל הדיסקוגרפיה של הקיור, סדרת American של ג'וני קאש ואז...Culture Club
לפעמים קשה להתחבר למוזיקה של ג'ורג' (שלא לדבר על כמויות הדאנס) אבל ברור לי שזה הזמר היחיד שכל פעם שקולו נשמע באוזניי, כאילו נטלתי חופן כדורי וואליום, או במילים של אילת יגיל "מצליח להעניק בעשר דקות מספיק חום להאיר את רמת גן".
אם לא די בכך, יחד עם זה מגיע בונוס שלא נגמר: בוי ג'ורג', לטוב ולרע, הוא אחת הדמויות המעניינות ביותר בעולם המוזיקה ולפעמים גם מחוצה לו. האוטוביוגרפיה המעולה שלו, היא מסמך מרתק על לונדון של שנות ה-70 וה-80 (פוסט-פאנק, מועדונים, מהפכת ג'נדר), והכי כיף שבתוך כל החרא של ילדות נוראית, סמים, כלא וקרובים מתים האיש מפוצץ הומור עצמי וממשיך להתאפר על אפכם וחמתכם.
רשימת השירים
רוב הקטעים באוסף הזה הם דואטים או שיתופי פעולה עם מוזיקאים אחרים והוקלטו בלייבלים עצמאיים, ואני בטוחה שעבורכם מהווים אלטרנטיבה (בלשון המעטה) למה שאתם בדרך כלל שומעים. אם אתם יכולים לפתוח את הראש ולהתרגש בלי להיות ציניים תזכו לשעה עם זמר ש"מראה למצחיקים האחרים איך נשמע זמר".
- Ich Bin Kunst - מתוך המחזמר Taboo המבוסס על האוטוביוגרפיה של ג'ורג', 2002
- The Crying Game – גרסה מחודשת לשיר בהפקת Pet Shop Boys (שגם עושים קולות רקע). שיר הנושא בסרט "משחק הדמעות" 1992
- Losing Control - גרסת אנפלאגד מ-2002 לאחד השירים הוותיקים מקריירת הסולו של ג'ורג'. הביצוע המקורי מ-1992 נקרא Am I Losing Control והרבה יותר איטי
- La Barque – שיר הנושא מהסרט הצרפתי Le Libertin (2000) המתאר את מאבקו של Diderot הפרוע לכתוב את האנציקלופדיה הראשונה. הבמאי הזמין את ג'ורג' לשיר את שיר הנושא כמחווה לאנשים שלא הולכים בתלם...
- More Than Likely – דואט עם PM Dawn, 1993
- Time Machine – דואט עם החברה הוותיקה Amanda Ghost, 2007
- St. Christopher – מתוך האלבום U Can Never Be 2 Straight - 2002
- American Heart – Bliss מארחים את ג'ורג' לדואט עם Alexandra Hamnede, 2009
- The Deal – שיר וטקסט טיפוסי של ג'ורג' עם הגיטרה של השותף הקבוע John Themis, 2009 אבל התגלגל בהופעות הרבה קודם
- Sweet Toxic Love – רוח התקופה בה ג'ורג' היה עמוק בתוך ענייני הודו והארי קרישנה, 1992
- I specialize in Loneliness – מההרכב שנקרא Jesus Loves You, 1992
- You Are My Sister – דואט עם Antony & the Johnsons, אנתוני כתב את השיר פחות או יותר לג'ורג', 2004
- Pentonville Blues – שיר רגאיי, אולי הז'אנר שג'ורג' יודע לעשות הכי טוב, Glide & Swerve מארחים את ג'ורג'
- That's the Way – השיר היחיד מאלבום של מועדון תרבות. דואט עם הזמרת המדהימה Helen Terry שליוותה הרבה את הלהקה, 1983
- Somebody To Love Me – מארק רונסון מארח את ג'ורג' לדואט עם Andrew Wyatt באלבום שכולו מחווה לשנות ה-80, 2010
4 תגובות:
תודה אני מאד אשמח להאזין
שתדעי לך שהתרגשתי עמוקות בשבילך אתמול ושהוא באמת היה נהדר.
תודה רבה! האוסף הזה עשה לי את השבת.
אני תמיד שמח לגלות מעריצים נוספים של בוי ג'ורג' שיודעים להעריך אומן בסדר גודל כזה.. אני מזמין אתכם להתעדכן בכל מה שקשור אליו בדף הישראלי שלו בפייסבוק שנקרא :
THE ISRAELI PAGE OF BOY GEORGE
https://www.facebook.com/pages/The-Israeli-Page-Of-Boy-George-Culture-Club/105817032809796
פוסט מעולה!
הוספת תגובה