דפים

יום שבת, מאי 21, 2011

הטייפ שלי ואני / שי ליברובסקי

היום לפני 5 שנים עלה לרשת אתר קסטה - תודה לכל הקוראים הנאמנים ולמי שמפרגן לאורך השנים.
לרגל האירוע אני שמחה לארח כאן את שי ליברובסקי ('דיגיטל_מי') בטור מיוחד הכולל אוסף קטעים מראשית דרכו, חלקם מתפרסמים לראשונה.
את שי צילמתי וציינתי כשסיפרתי על פסטיבל המוזיקה החינמי, שם ניגן וגם הרצה על "פרקים נבחרים בתולדות הסמפול". בפעם השנייה הזכרתי איך היה כיף לראות את שי עם חולצה של קסטה בדיוק בהרצאה בה ניסיתי להדגים לקהל שהקסטה היא אייקון בתרבות הפופולרית...
פעם היגיע אליי לדירה רק לכמה דקות אבל כמו טינאייג'ר ביקשתי ממנו לחתום לי על חוברת הדיסק מתעלם מהצרכים שהכנתי מראש.
כשכתב לי שיפרגן ליום הולדת של קסטה אמר שיחפש קטעים מוקדמים בהם עשה שימוש בטייפים, מאז נדבק לי חיוך גדול ואני מקווה שעכשיו יעבור גם אליכם.
---------------------------------------------------
כדי להבין את השימוש שלי בטייפים במוזיקה שלי צריך להכיר אותי, ולהכיר את הקסטה בחיי. בגיל 9, כשאחי הגדול קיבל מערכת סטריאו לכבוד הבר מצווה שלו, ירשתי ממנו טייפ דאבל קסט של 'Grundig', עם היכולת המדהימה להשתמש בו כרשמקול ופשוט להקליט רעשים סביבתיים ודיבורים.
מהר מאוד התחילו להיערם אצלי קלטות של מערכונים מטומטמים שאני והחברים שלי הקלטנו, קטעים מתוכניות טלוויזיה (כן, הייתי מקליט תכניות בוידיאו, ואז מגיע לסלון עם ה'גרנדינג', מצמיד אותו לרמקולים של הטלוויזיה ומקליט) התרחשויות מהחדר, והקלטות מהרדיו. בשלב מסוים מצאתי בבית טייפ מנהלים ישן שבאמצעותו 'תיעדתי' טיולים שנתיים ומחנות קיץ של הצופים.
בטירונות לקחתי ווקמן למרות שהיה לי דיסקמן, כי יש משהו זול ודי מדהים בקלטת. הצליל החם של טייפ הוא משהו שדי בלתי אפשרי להשיג בהקלטות דיגיטליות, ואם לא היה אובד טייפ ה'גרנדינג' ההוא סביר להניח שעדיין הייתי משתמש בו. סססססאמממק.
התחלתי לעשות מוזיקה ב-1998, לפחות בכל הנוגע לשימוש בתוכנות. היו פעמים שהייתי מקליט שטויות עם חברים או אפילו מנסה לעשות ניסיונות cut & paste על טייפ. הייתי יושב שעות על תוכנת Impulse Tracker ומפליץ קטעים מוזיקליים שנשענו על סאונדים וסימפולים שהורדתי מהאינטרנט בלי שאני לגמרי בטוח מה אני עושה.

Lost Tapes (outro) [from 'Denied Years Trilogy' 1999] 0:50

חוסר היכולת המוזיקלית שלי הפך מהר לחוסר בטחון, והיה לי ברור שאם אני לא יודע לנגן אבל משתמש בסאונדים נפוצים וחסרי ייחוד, המוזיקה שלי היא לא יותר מאחלה דרך להעביר את הזמן, אבל חסרת כל משמעות. הייתי צריך להוסיף משהו יותר אישי. לשיר לא היתה אופציה, אבל הקלטות צלילים שונים דרך הטייפ או עיוותים של הקלטות קיימות השלימו את החסר. בגלל שהמיקרופון של ה'גרנדינג' נמצא בתוך הרמקולים, הייתי מתופף על הרמקולים עצמם או 'מגרד' אותם ומקליט מקצבים פרימיטיביים. מאט או מריץ את הקלטות שיש לי ויוצר משטחי סאונד לא ברורים, או לוחץ על כפתור ההקלטה ואז על pause, אבל לא עד הסוף, כדי ליצור 'טעויות' או קפיצות.
מאוד מצחיק אותי להיזכר בתקופה ההיא. כשהתחלתי ליצור מוזיקה כיניתי את עצמי h2s, וכשהחלטתי ליצור בסגנון קצת שונה ומלוכלך יותר, החלטתי לשנות את הכינוי ל'דיגיטל_מי'. רציתי שיהיו לי פרסונות שונות, כדי להבדיל בין האלקטרוניקה ה'נקייה' מה'מלוכלכת' וכמובן שההחלטה הזו נבעה תחת השפעה ממורשת Coldcut ו-Aphex Twin, יוצרים גאונים בעלי עשרות כינויים שונים במצטבר. מצד אחד הייתי מושפע באופן חסר בושה מכל כך הרבה מוזיקה ששמעתי, ומצד שני חוסר הביטחון שלי דרבן אותי לעשות דברים שונים ככל האפשר.

Exp 3% [from 'Self Titled' 2000] 3:44

ככל שהמוזיקה תפסה חלק יותר מרכזי בחיים שלי, ואנשים שאלו אותי מה אני עושה עם הזמן שלי, האינטרס שלי להוסיף דברים מוזרים ולא קבילים רק גבר. כל עוד אין לי את היכולת להגיע לרמת סאונד של הגיבורים שלי, אנסה להגיע כמה שיותר רחוק משם. היה שלב בו כל כך הייתי מתוסכל מחוסר הייחוד של המוזיקה של 'h2s', שבניסיונות הראשונים של 'דיגיטל_מי' הכרחתי את עצמי להשתמש רק בצלילים שהקלטתי בעצמי. כל דבר שהרחיב את מאגר היצירה שלי מעבר לשימוש במחשב התקבל בברכה, והטייפ היה הראשון. אח"כ הגיע תור איסוף התקליטים, וכמובן הסמפלר (חלק מהאג'נדה הזאת מלווה אותי גם היום).

Bad Room [from 'Self Titled' 2000 'The Denied Years' 2004] 2:05

8 Min. From Now [from 'Self Titled' 2000 'The Denied Years' 2004] 2:02

כשהתחלתי להופיע לבד (אחרי שצברתי שעות במה עם ההרכבים 'טלמעתק' ו'תרגיל המאוורר') הופעתי עם שני סמפלרים וווקמן. הווקמן עבר דרך הסמפלר והייתי משתמש בו כדי לעשות מניפולציות שונות, ולגוון קצת את המופע הבוסרי. טכניקה שהשתמשתי בה גם בקטע 'אני לא יכולה לשיר' מתוך 'הא!' (קלצונה 2004), בו השתמשתי בדיאלוג מוקלט וספונטני שבו אני מנסה לשכנע את חברה שלי לשעבר לשיר. רעשי הרקע של הקלטת הם חלק בלתי נפרד מהאווירה.

I Can't Sing feat. Shira [from 'Hea!' 2004] 3:00

Teens Can Work It Out (Live Unknown 2004-2005) 1:31

חוץ מלתקן את טייפ ארבעת הערוצים שלי, אני מתכנן לשחרר פרויקט בשם 'Sex Death Tape' שנוצר במקרה עם חברים שונים ויש בו שימוש גם בטייפים. כמו כן אני מתכנן לשחרר סוף סוף אלבום קשה להאזנה שיצרתי בשנת 2002 בשם 'הסוליפסיסט', בו טייפ ה'גרנדינג' שלי מככב כאחד הכלים המרכזיים. חגיגות העשור או משהו כזה. לונג ליב דה קסטה!

Scottish Strings (as seen on tv) [from 'The Solipsist' 2002] 2:45

שי ליברובסקימאזין, יוצר, מופיע ומנגן. יוצר תחת הכינוי 'דיגיטל_מי', ומופיע עם ההרכבים 'ביטר ג'וז' ו'אודיו מונטאז' אולסטארז'. כותב את הבלוג הלא קריטי

2 תגובות:

Doron Tsur אמר/ה...

מענין מאוד וגם קצת מדרבן לעשות בעצמך משהו. הייתי שמח אם היית מרחיב לגבי תהליך יצירת הקטעים השונים בפוסט הזה. האם בכולם יש שימוש בסמפלר כדי ליצור ערוצים? או שהכל נעשה ע"י הקלטה מתוזמנת לטייפ? או הקלטות וסידור ערוצים במחשב? מהם הסימפולים שהשתמשת בהם וכיצד סימפלת?
וד"א, למה צריך שני סמפלרים בהופעה אחת? :)

דורון צור

אנונימי אמר/ה...

דורון, אענה לך בקצרה.

רוב הקטעים נערכו על אימפולס טראקר, שהיא תוכנת דוס שמדמה טבלה שעליה משבצים צלילים מוקלטים. במקרה של exp 3% השתמשתי בהרבה רעשים סטטיים של כבלים חשופים ורעשי רקע של הקלטות. במקרה של bad room הקלטתי וחתכתי תיפופים וגירודים על הרמקולים, רעשים שצצים כשמקליטים על קלטת וכל מיני תיפופים על שולחנות. הצליל ה'מלודי' המוביל בקטע הוא של המדריכה של כתה ז6 (אני הייתי ז1) בטיול שנתי באוטובוס, אותה הקלטתי עם טייפ מנהלים. אלה שתי דוגמאות בלבד. כל מה שנדמה לי ששווה הקלטה ומניפולציה, הכל קביל

השימוש בסמפלר הוא כניסת אודיו שרצה באופן רציף בלי ששיניתי אותה, מלבד אפקטים. דומה למה שאני עושה על הגיטרה של חיים בביטר ג'וז.

אפרופו ביטר ג'וז, זה המקום לתפוס אותי מנגן על שני סמפלרים. כעקרון, לשני סמפלרים יש יותר אפשרויות מלסמפלר אחד והסיבה היא די ברורה. כשהתחלתי להופיע סולו השתמשתי בשני סמפלרים (וווקמן!) כי פשוט עוד לא הייתי מספיק מקצועי ובטוח ביכולת שלי עם הסמפלר החדש (זה שאני משתמש בו כיום). היום אני משלב לעתים נדירות שני סמפלרים בהופעות סולו.

הוספת תגובה