שימו לב – אני מחלקת שני כרטיסים במתנה לפסטיבל הטייפים! (איך זוכים? בהמשך)
לפני חודשיים שמחתי להתראיין לתכנית "הראשון בבידוד" של דודו המנחם ברדיו הר הצופים. כל השיחה היתה על קסטות, טייפים וסלילים ובין השאר ביקשתי עזרה בפרויקט TICP. (להאזנה / להורדה )
והנה לכבוד פסטיבל הטייפים הרביעי (שמתחיל היום!) זו הזדמנות עבורי שוב לבקש את עזרתכם, הפעם באיתור יוצרים בישראל שעושים שימוש בסלילים או בטייפים. מכירים כאלה? אנא השאירו תגובה או כתבו אליי. אני מתכוונת ל -
1. מוזיקאים עצמאיים כמו האמנים המופיעים במועדון הצימר או משתתפים בפסטיבל הטייפים
2. די.ג'יי – ראו לדוגמא את DJ Ruthless Ramsey שגיליתי ביוטיוב עושה scratching עם טייפים, או את Mr.Tape מנגן על סלילים. (צפייה מומלצת!)
3. לייבלים ולהקות שמקליטים את החומרים שלהם על סלילים ומוכרים קסטות.
לפני שבועיים סיפר גיאחה שהאחים רמירז הקליטו כמה שירים לטייפ סלילים באולפני "זזה" ביפו, והייתי שמחה לדעת למה בחרו לעשות זאת.
בצפון אמריקה יש עשרות לייבלים שמוציאים את החומרים החדשים שלהם על קלטות בלבד. (Woodsmoke, Nailbat Tapes,Infinity Cat , Hiss Lab, Heresee, 1019 Records, Scotch Tapes ועוד)
הם לא ממשיכים לעשות זאת מכוח האינרציה. להפך, מדובר על לייבלים חדשים יחסית שעושים זאת מטעמים עקרוניים ו/או פרקטיים, כך שנוסטלגיה לא מהווה שיקול. הנה קליפ שמראה את הסיפור של לייבלים כאלה מקנדה:
כאן בישראל, היה לי העונג להכיר את IsrahellBanger. לייבל מטאל מקריית מוצקין שייסד ומנהל סרגיי פיסמני. יום אחד קיבלתי חבילה בדואר עם קסטה תוצרת ישראל משנת 2009 (אוסף של להקת המטאל הישראלית Hangman). כזה מחזה לא רואים כל יום, שלא לדבר על ההפקה והארט (כולל פנזין) שהם DIY כמיטב מסורת תרבות הקסטות.
וכך למדתי מפיסמני שבישראל ישנו מפעל באזור התעשייה בחולון שעדיין מדפיס על קסטות. מסתבר שבאופן כללי קיימת תופעה של הוצאת קלטות, אבל הפצתן ללייבלים אחרים נעשית בצורת דיסק צרוב שממנו מקליטים את הקסטות שמוכרים. נשמע טפשי, אבל השיקול הוא דמי המשלוח. למעשה ממש בימים אלה האירוניה היא שפיסמני רצה להביא עותק מאסטר לשכפול בשביל ההוצאה הבאה של הלייבל אבל התבקש להמיר את החומרים לדיסק. הצרכנים שקונים קסטות מגיעים בעיקר מחו"ל למרות שכבר היו הפתעות גם בישראל אפילו מקהל של בני 15. פיסמני לא מתכוון לטרוח להוציא דיסק אף פעם:
"כל העולם והכלבים שלהם מוציאים דיסקים, אז למה שאנחנו דווקא לא נשמר את המסורת? מי אם לא אנחנו?...
רק ב-98' בכלל החזקתי דיסק בידיים שלי. אני זוכר את עצמי נכנס לפני 10 שנים לחנות מוזיקה ואחרי השיקול ההגיוני ביותר - יוצא עם שקית מלאה קלטות של 10 ש"ח של רוק סובייטי ישן, במחיר בו יכולתי רק לקנות דיסק פיראטי עם אלבום אחד :)
ומה ההבדל? שצריך לעשות מאמץ מינורי של להפוך צד? בטייפ שלי יש אפילו תצוגה דיגיטלית של רמת הווליום, תצוגת זמן נגינה וחיפוש אוטומטי של השיר הבא אז למה לבזבז יותר כסף על משהו שיכול להישרט ולהתחיל לקפוץ או להפסיק להתנגן?
בארץ כועסים עליי שזה לא דיסק, אבל הסברתי שאני לא אחראי על העובדה שמי שטוען שהוא אוהב מוזיקה מחזיק רק בהארד דיסק מפוצץ ב-mp3 ולא יכול לשמוע קלטות. ביד שניה אפשר לקנות אחלה טייפ ב-150-200 ש"ח, אין תירוצים!"
בקישור הזה תוכלו להאזין לתכנית נהדרת בה דודו המנחם (כן, שוב רדיו הר הצופים) מארח את פיסמני שמפגין יידע עשיר ומרתק בתחום המטאל בארץ ובחו"ל. רוב השירים בתכנית מנוגנים מתקליטים וקלטות :-)
--------------------------------------------
קוראי הבלוג כבר יודעים שיצא לי לשבח יותר מפעם אחת את פסטיבל הטייפים ואת הפעילות במועדון הצימר בפרט, אז כל שנותר הוא להציג את התכנית (שימו לב לשעות).
3 ימים, 21 הופעות אשר המשותף לכולן הוא השימוש בסלילים מגנטים ככלי יוצר. רח' הגדוד העברי 5, ת"א. כניסה ליום - 20 ש"ח, לשלושת הימים ביחד 50 ש"ח.
יום חמישי, 18.3, 20:00
יוסי מר-חיים - razor head; ערן זקס - o ffffft like hom; Primate Arena Tapes; תזמורת הצימר
יום שישי, 19.3, 17:00
ליאור גקלר; סאב-ג'אנק; עומר גל - בננות לנשרים; ענבל מילגרום - no more siberian papa, 3:14 mins; אופיר בחמוצקי; רון זד - מעגל הנקמה; ליאור אשכנזי; Seizure of Intensity; רובוקופ
שבת, 20.3, 17:00
Cassexxe Vibrato; אלי וטמיר – everytime that we ooooh; אסף סטי – בכלעכילת; mites; דניאל דוידובסקי - שירי מחאה; brain holes; and nico teen drool, oof; Finkel-bang - finkelstein takes it in all 16 holes!
רוצים כרטיס במתנה ליום השלישי של הפסטיבל? (שבת, 17:00)
שלוש דרכים להשתתף בהגרלה. יש לבחור באחת מהן בלבד:
א. השארת תגובה לפוסט הזה עם כתובת האימייל שלכם.
שימו לב – הכתובת שלכם אמנם לא תהיה בצורת קישור, אבל כן תהיה חשופה בפומבי.
ב. להירשם כמנוי בדואר אלקטרוני לבלוג קסטה (ראו סרגל בצד שמאל)
ג. לעקוב אחרי הטוויטר של קסטה או לשלוח Direct Message עם כתובת המייל שלכם.
שני כרטיסים יוגרלו בין המשתתפים החל מרגע פרסום הפוסט באתר ועד יום שבת בשעה 12:00 בצהריים.
הזוכים שייבחרו אקראית יקבלו מיד הודעה עם פרטים על הזכייה לכתובת האימייל שמסרו.
לפני חודשיים שמחתי להתראיין לתכנית "הראשון בבידוד" של דודו המנחם ברדיו הר הצופים. כל השיחה היתה על קסטות, טייפים וסלילים ובין השאר ביקשתי עזרה בפרויקט TICP. (להאזנה / להורדה )
והנה לכבוד פסטיבל הטייפים הרביעי (שמתחיל היום!) זו הזדמנות עבורי שוב לבקש את עזרתכם, הפעם באיתור יוצרים בישראל שעושים שימוש בסלילים או בטייפים. מכירים כאלה? אנא השאירו תגובה או כתבו אליי. אני מתכוונת ל -
1. מוזיקאים עצמאיים כמו האמנים המופיעים במועדון הצימר או משתתפים בפסטיבל הטייפים
2. די.ג'יי – ראו לדוגמא את DJ Ruthless Ramsey שגיליתי ביוטיוב עושה scratching עם טייפים, או את Mr.Tape מנגן על סלילים. (צפייה מומלצת!)
3. לייבלים ולהקות שמקליטים את החומרים שלהם על סלילים ומוכרים קסטות.
לפני שבועיים סיפר גיאחה שהאחים רמירז הקליטו כמה שירים לטייפ סלילים באולפני "זזה" ביפו, והייתי שמחה לדעת למה בחרו לעשות זאת.
בצפון אמריקה יש עשרות לייבלים שמוציאים את החומרים החדשים שלהם על קלטות בלבד. (Woodsmoke, Nailbat Tapes,Infinity Cat , Hiss Lab, Heresee, 1019 Records, Scotch Tapes ועוד)
הם לא ממשיכים לעשות זאת מכוח האינרציה. להפך, מדובר על לייבלים חדשים יחסית שעושים זאת מטעמים עקרוניים ו/או פרקטיים, כך שנוסטלגיה לא מהווה שיקול. הנה קליפ שמראה את הסיפור של לייבלים כאלה מקנדה:
כאן בישראל, היה לי העונג להכיר את IsrahellBanger. לייבל מטאל מקריית מוצקין שייסד ומנהל סרגיי פיסמני. יום אחד קיבלתי חבילה בדואר עם קסטה תוצרת ישראל משנת 2009 (אוסף של להקת המטאל הישראלית Hangman). כזה מחזה לא רואים כל יום, שלא לדבר על ההפקה והארט (כולל פנזין) שהם DIY כמיטב מסורת תרבות הקסטות.
וכך למדתי מפיסמני שבישראל ישנו מפעל באזור התעשייה בחולון שעדיין מדפיס על קסטות. מסתבר שבאופן כללי קיימת תופעה של הוצאת קלטות, אבל הפצתן ללייבלים אחרים נעשית בצורת דיסק צרוב שממנו מקליטים את הקסטות שמוכרים. נשמע טפשי, אבל השיקול הוא דמי המשלוח. למעשה ממש בימים אלה האירוניה היא שפיסמני רצה להביא עותק מאסטר לשכפול בשביל ההוצאה הבאה של הלייבל אבל התבקש להמיר את החומרים לדיסק. הצרכנים שקונים קסטות מגיעים בעיקר מחו"ל למרות שכבר היו הפתעות גם בישראל אפילו מקהל של בני 15. פיסמני לא מתכוון לטרוח להוציא דיסק אף פעם:
"כל העולם והכלבים שלהם מוציאים דיסקים, אז למה שאנחנו דווקא לא נשמר את המסורת? מי אם לא אנחנו?...
רק ב-98' בכלל החזקתי דיסק בידיים שלי. אני זוכר את עצמי נכנס לפני 10 שנים לחנות מוזיקה ואחרי השיקול ההגיוני ביותר - יוצא עם שקית מלאה קלטות של 10 ש"ח של רוק סובייטי ישן, במחיר בו יכולתי רק לקנות דיסק פיראטי עם אלבום אחד :)
ומה ההבדל? שצריך לעשות מאמץ מינורי של להפוך צד? בטייפ שלי יש אפילו תצוגה דיגיטלית של רמת הווליום, תצוגת זמן נגינה וחיפוש אוטומטי של השיר הבא אז למה לבזבז יותר כסף על משהו שיכול להישרט ולהתחיל לקפוץ או להפסיק להתנגן?
בארץ כועסים עליי שזה לא דיסק, אבל הסברתי שאני לא אחראי על העובדה שמי שטוען שהוא אוהב מוזיקה מחזיק רק בהארד דיסק מפוצץ ב-mp3 ולא יכול לשמוע קלטות. ביד שניה אפשר לקנות אחלה טייפ ב-150-200 ש"ח, אין תירוצים!"
בקישור הזה תוכלו להאזין לתכנית נהדרת בה דודו המנחם (כן, שוב רדיו הר הצופים) מארח את פיסמני שמפגין יידע עשיר ומרתק בתחום המטאל בארץ ובחו"ל. רוב השירים בתכנית מנוגנים מתקליטים וקלטות :-)
--------------------------------------------
קוראי הבלוג כבר יודעים שיצא לי לשבח יותר מפעם אחת את פסטיבל הטייפים ואת הפעילות במועדון הצימר בפרט, אז כל שנותר הוא להציג את התכנית (שימו לב לשעות).
3 ימים, 21 הופעות אשר המשותף לכולן הוא השימוש בסלילים מגנטים ככלי יוצר. רח' הגדוד העברי 5, ת"א. כניסה ליום - 20 ש"ח, לשלושת הימים ביחד 50 ש"ח.
יום חמישי, 18.3, 20:00
יוסי מר-חיים - razor head; ערן זקס - o ffffft like hom; Primate Arena Tapes; תזמורת הצימר
יום שישי, 19.3, 17:00
ליאור גקלר; סאב-ג'אנק; עומר גל - בננות לנשרים; ענבל מילגרום - no more siberian papa, 3:14 mins; אופיר בחמוצקי; רון זד - מעגל הנקמה; ליאור אשכנזי; Seizure of Intensity; רובוקופ
שבת, 20.3, 17:00
Cassexxe Vibrato; אלי וטמיר – everytime that we ooooh; אסף סטי – בכלעכילת; mites; דניאל דוידובסקי - שירי מחאה; brain holes; and nico teen drool, oof; Finkel-bang - finkelstein takes it in all 16 holes!
רוצים כרטיס במתנה ליום השלישי של הפסטיבל? (שבת, 17:00)
שלוש דרכים להשתתף בהגרלה. יש לבחור באחת מהן בלבד:
א. השארת תגובה לפוסט הזה עם כתובת האימייל שלכם.
שימו לב – הכתובת שלכם אמנם לא תהיה בצורת קישור, אבל כן תהיה חשופה בפומבי.
ב. להירשם כמנוי בדואר אלקטרוני לבלוג קסטה (ראו סרגל בצד שמאל)
ג. לעקוב אחרי הטוויטר של קסטה או לשלוח Direct Message עם כתובת המייל שלכם.
שני כרטיסים יוגרלו בין המשתתפים החל מרגע פרסום הפוסט באתר ועד יום שבת בשעה 12:00 בצהריים.
הזוכים שייבחרו אקראית יקבלו מיד הודעה עם פרטים על הזכייה לכתובת האימייל שמסרו.
6 תגובות:
אורי ורטהיים - http://www.myspace.com/mixmonsterr מקליט על סלילים לעתים קרובות. לאחרונה הוא הקליט כך את הרמירז, כמו שציינת, וגם את שממל.
אני יודע מנסיון אישי שחלק מהאפקטים בסטודיו שלו הם אנלוגיים ומשתמשים בטייפ.
הנה בלוג נהדר על קלטות אפריקאיות בנות זמננו, ששמו מתאר אותו באופן מושלם - http://awesometapesfromafrica.blogspot.com/
אלו האלבומים שהקלטתי על סלילים במלואם או חלקם, בשלוש שנים האחרונות:
ramirez brothers האלבום הראשון (היחיד בינתיים)
the apples-buzzin about וגם ההקלטות עם פרד ווסלי ועם שלמה בר
hoodska explossive
the koliphones
left (עוד לא יצא לשוק)
שממל (עוד לא יצא)
ועוד כמה פרוייקטים שעוד לא יצאו או פרוייקטים שלא הקלטתי בעצמי אלא רק מיקססתי והשתמשתי בטייפ סלילים (או קסטות פעם אחת!) כמכשיר אפקטים
וקבלי אחלה מאמר שאומר הכל:
http://www.phobospeepl.dk/documents/shitty2.pdf
ראשית, איזה כיף לגלות כאן מהתגובה של אורי ורטהיים שהקוליפונז אשכרה עומד לצאת ולא היה סשן חד פעמי שלא נשמע ממנו עוד.
שנית, לגבי ההקלטות של הרמירזים ב"זזה" על טייפ סלילים Two inch - למיטב הבנתי חברתו של ספי ציזלינג (החצוצרן הרמירזי) עובדת שם ורצתה ללמוד ולהתנסות בהקלטה על סלילים. הרמירזים פשוט היו שפני הניסויים.
אבל משיחות שלי עם עוזי "רמירז" פיינרמן הבנתי שזה פשוט המדיום המועדף עליהם, כנראה כחלק מהאנלוגיות של ההרכב כולו, ששואב בעיקר מז'אנרים שהוקלטו בתקופות אנלוגיות (קאנטרי, בלוז, פ'אנק) ומכוון לאסתטיקה דומה.
שלישית, כדאי לדבר עם מורפלקסיס. לאחרונה יצר איתו קשר בחור שמוריד את המיקסטייפים מהבלוג שלו ומעביר אותם לטייפ סלילים (!!!) בבית. יש שם סיפור מעניין מאוד, אני ממליץ לפנות לבני ולבחור המקליט. אולי הם יכולים להתארח כאן לפוסט משלהם.
תודה :) שמח שאהבת את הקוליפונז. אומנם הוא היה תחת כותרת "אלבומים" אבל התכוונתי לשני הקטעים בלבד.
אכן, הרצון להשמע קרוב יותר למוסיקה שאנחנו מאזינים לה, היא גורם חשוב מאוד בהעדפה להקלטה על טייפ סלילים. כמובן שכל ההקלטות משנות ה40 ועד שנות ה80 הוקלטו על גבי סרט מגנטי, אך למעשה עד סוף שנות ה90, רב המוסיקה עדיין הוקלטה על סלילים.
ישנן עוד סיבות טכניות וגם פסיכולוגיות מענינות.
אגב, שי ליברובסקי (דיגיטל_מי) נוהג לסמפל לא מעט מקלטות וגם קלטות וידאו
יש למישהו תמונות של זה?
ראיתי רק דברים שיעל מאירי צילמה, ואת הדבר הזה שהעלו ליוטיוב.
אשמח לעוד, פיספסתי את היומיים הראשונים, ואני רוצה לכתוב על זה רשמים למאמר שהזמינו ממני לעיתון.
מושיק - כתוב אליי במייל בבקשה
הוספת תגובה