ב- 1.7.1979 היגיע לחנויות ה-Walkman הראשון של חברת Sony. הווקמן היה נגן קסטות קטן ונייד שפעל על 4 בטריות אצבע. זו פעם ראשונה שיכולנו לשמוע את המוזיקה שרצינו (כלומר לא רדיו טרנזיסטור) לבד באוזניות ובכל מקום. את שלי קיבלתי ב-1983 מהדוד שהגיע מצרפת. הוא היה מפלסטיק כחול וסחב הרבה שנים. בהארץ כתבו על ההיסטוריה של המכשיר וממציאו אנדראס פאבל משוויץ. למה הפטנט הרשום של סוני הוא על שם אדם אחר בשם Kaoru Sumita?
הטור התקופתי על ענייני טייפים וקסטות יכלול כרגיל תצוגת אביזרים וגם הודעה על תאריך חשוב. אבל לרגל ציון יום המהפכה בתולדות צריכת המוזיקה נתחיל עם אירוע שסוקר השבוע באתרים רבים שגם מעלה חיוך וגם מעורר מחשבה. אני מתכוונת לילד הבריטי בן ה-13 שקיבל לידיו ווקמן למשך שבוע במקום נגן MP3.
"Giving up my iPod for a Walkman"
אנשי BBC Magazine החליטו לעשות ניסויים בבני אדם ולקחו את האייפוד מילד חביב בן 13, Scott Campbell שמו. כתחליף נתנו לו להסתדר במשך שבוע עם הווקמן הראשון של סוני. סקוט לא קיבל הסברים ונתבקש לכתוב חיבור מסכם. מה שהוא כתב מצחיק, מעניין, מעורר נוסטלגיה והרהורים על ההווה. לפניכם קטעים נבחרים בתרגום חופשי מהדיווח שלו, אבל אל תוותרו על הטקסט המקורי והמלא
"אבא שלי אמר לי שזה האייפוד של תקופתו. הוא אמר שזה היה גדול אבל לא תיארתי שהוא התכוון עד כדי כך גדול. זה היה בגודל של ספר קטן.
מנקודת מבט פרקטית, הווקמן די מגושם, ובטח לא מתאים לגודל כיס, אלא אם יש לך כיסים גדולים. הוא מגיע עם תופסן חגורה שימושי המוברג לצידו האחורי, אבל משקל כל היחידה מספיק כדי לסחוב לך למטה את המכנסיים...
כשענדתי אותו תוך כדי הליכה ברחוב או בחניות, קיבלתי מבטים מוזרים, עירוב של הפתעה וסקרנות, שהביכו אותי קצת...כשעליתי לאוטובוס בית הספר זכיתי לקבלת פנים של צחוקים...
החברים שלי לא יכלו לדמיין את הוריהם משתמשים בקופסה המפלצתית הזאת, אך הביעו עניין בה ובאופן הפעלתה...
בחלק מהשיעורים בבית ספר מותר לי להאזין למוזיקה ואחד המורים זיהה את המכשיר ונתקף נוסטלגיה.
לקח לי שלושה ימים לקלוט שיש צד שני לקסטה. זו לא היתה הטעות התמימה היחידה שעשיתי: חשבתי שכפתור הבחירה בין מצב metal / normal על הווקמן הוא סוג של אקולייזר המותאם לז'אנר מוזיקלי, אך מאוחר יותר גיליתי שלמעשה מדובר בבחירת סוג הקסטה.
...הצלחתי ליצור פונקציית shuffle מאולתרת על ידי לחיצה ממושכת על כפתור ה-rewind ושחרורו באופן רנדומלי. אפקטיבי אך מצריך מאמץ.
כשהוא מנגן, המוזיקה הנשמעת בו שונה באופן משמעותי מאשר בנגן MP3, בעיקר בגלל רחשי ה-hiss ברקע ורעשי הסלילים בווקמן... אלה נגרמים קרוב לודאי בגלל חיי הבטריה הקצרים להחריד; הן כמעט גמורות תוך 3 שעות של שימוש רציף.
...הצורך להחליף קסטות מעצבן בפני עצמו. הקסטות, שיכלו להכיל עד 12 שירים כל אחת, מאחסנות חלקיק מנפח האייפוד הקטן ביותר."
בדומה לסקוט, קיבלתי את הנגן הדיגיטלי הנייד הראשון שלי רק לפני 4 חודשים. גם אני חושבת שהמוזיקה נשמעת שונה ולכן מעדיפה להאזין בו לפודקסטים. גם לי לקח כמה ימים לגלות איך להזיז את האצבע כדי לרוץ כמה דקות קדימה. סקוט לא מעריך איזה כיף לעשות STOP לכמה שניות ולהמשיך בדיוק מהמקום בו הפסקת. (ואל תגידו לי לעשות PAUSE, זה הורס את הקסטה... :-) חבל שלא נתנו לסקוט קסטות מקוריות של אלבומים. אז הוא היה מגלה את העטיפות היפות עם התמונות והמילים ובטח לא היה מפספס שיש צד שני לקסטה.
איך היתה הפעם הראשונה שלכם?
שימושי / אופנתי
אולי כבר ראיתם נגן MP3 בצורת קסטה, אבל אחרי הסיפור של סקוט הצעיר ממש מתבקש לתת לו את זה כיוון שטייפים ישנים יכולים לקרוא אותו ולנגן כאילו יש בפנים סליל. למכשיר אין זיכרון פנימי ומוזר לראות כרטיס SD מוכנס לתוך קסטה. אגב, יש גם קסטה שהיא Bluetooth. פשוט מכניסים לטייפ באוטו ויש שיחות טלפון. פרטים נוספים כאן.
אם אתם רוצים כרטיס ביקור מעוצב כמו עטיפת קסטה - DIY! הסברים מפורטים לעיצוב כולל קבצים להורדה תמצאו כאן.
והנה סיכות שנוצרו מתוך סוגים פופולרים של קסטות (המלאי הראשון אזל, מי קונה את זה?!)
וגם שעון יד של Sharp. שני החורים של הקסטה משמשים כשעונים נפרדים לדקות ולשעות. לא בטוח שיא היופי אבל מיוחד.
שריינו ביומן
פסטיבל הטייפים השלישי יתקיים ב-3-5 בספטמבר ויהיה הפעם בסימן בינלאומי. היוזמים והמארגנים הם כרגיל אנשי הצימר, והם מזמינים את הציבור להציע הצעות להשתתפות. אמנים/מוזיקאים שעושים מוזיקה באמצעות סלילים מכל סוג (אפשרי בשילוב עם כלים אחרים, אינסטליישן ועוד) מתבקשים לפנות באימייל עד ה-2 באוגוסט. כאן אפשר לקרוא על האירוע הקודם לפני חצי שנה, הייתי ביום הראשון והיה מפתיע ומעניין. פרטים ומידע נוסף יפורסמו כאן בהמשך.
הטור התקופתי על ענייני טייפים וקסטות יכלול כרגיל תצוגת אביזרים וגם הודעה על תאריך חשוב. אבל לרגל ציון יום המהפכה בתולדות צריכת המוזיקה נתחיל עם אירוע שסוקר השבוע באתרים רבים שגם מעלה חיוך וגם מעורר מחשבה. אני מתכוונת לילד הבריטי בן ה-13 שקיבל לידיו ווקמן למשך שבוע במקום נגן MP3.
"Giving up my iPod for a Walkman"
אנשי BBC Magazine החליטו לעשות ניסויים בבני אדם ולקחו את האייפוד מילד חביב בן 13, Scott Campbell שמו. כתחליף נתנו לו להסתדר במשך שבוע עם הווקמן הראשון של סוני. סקוט לא קיבל הסברים ונתבקש לכתוב חיבור מסכם. מה שהוא כתב מצחיק, מעניין, מעורר נוסטלגיה והרהורים על ההווה. לפניכם קטעים נבחרים בתרגום חופשי מהדיווח שלו, אבל אל תוותרו על הטקסט המקורי והמלא
"אבא שלי אמר לי שזה האייפוד של תקופתו. הוא אמר שזה היה גדול אבל לא תיארתי שהוא התכוון עד כדי כך גדול. זה היה בגודל של ספר קטן.
מנקודת מבט פרקטית, הווקמן די מגושם, ובטח לא מתאים לגודל כיס, אלא אם יש לך כיסים גדולים. הוא מגיע עם תופסן חגורה שימושי המוברג לצידו האחורי, אבל משקל כל היחידה מספיק כדי לסחוב לך למטה את המכנסיים...
כשענדתי אותו תוך כדי הליכה ברחוב או בחניות, קיבלתי מבטים מוזרים, עירוב של הפתעה וסקרנות, שהביכו אותי קצת...כשעליתי לאוטובוס בית הספר זכיתי לקבלת פנים של צחוקים...
החברים שלי לא יכלו לדמיין את הוריהם משתמשים בקופסה המפלצתית הזאת, אך הביעו עניין בה ובאופן הפעלתה...
בחלק מהשיעורים בבית ספר מותר לי להאזין למוזיקה ואחד המורים זיהה את המכשיר ונתקף נוסטלגיה.
לקח לי שלושה ימים לקלוט שיש צד שני לקסטה. זו לא היתה הטעות התמימה היחידה שעשיתי: חשבתי שכפתור הבחירה בין מצב metal / normal על הווקמן הוא סוג של אקולייזר המותאם לז'אנר מוזיקלי, אך מאוחר יותר גיליתי שלמעשה מדובר בבחירת סוג הקסטה.
...הצלחתי ליצור פונקציית shuffle מאולתרת על ידי לחיצה ממושכת על כפתור ה-rewind ושחרורו באופן רנדומלי. אפקטיבי אך מצריך מאמץ.
כשהוא מנגן, המוזיקה הנשמעת בו שונה באופן משמעותי מאשר בנגן MP3, בעיקר בגלל רחשי ה-hiss ברקע ורעשי הסלילים בווקמן... אלה נגרמים קרוב לודאי בגלל חיי הבטריה הקצרים להחריד; הן כמעט גמורות תוך 3 שעות של שימוש רציף.
...הצורך להחליף קסטות מעצבן בפני עצמו. הקסטות, שיכלו להכיל עד 12 שירים כל אחת, מאחסנות חלקיק מנפח האייפוד הקטן ביותר."
בדומה לסקוט, קיבלתי את הנגן הדיגיטלי הנייד הראשון שלי רק לפני 4 חודשים. גם אני חושבת שהמוזיקה נשמעת שונה ולכן מעדיפה להאזין בו לפודקסטים. גם לי לקח כמה ימים לגלות איך להזיז את האצבע כדי לרוץ כמה דקות קדימה. סקוט לא מעריך איזה כיף לעשות STOP לכמה שניות ולהמשיך בדיוק מהמקום בו הפסקת. (ואל תגידו לי לעשות PAUSE, זה הורס את הקסטה... :-) חבל שלא נתנו לסקוט קסטות מקוריות של אלבומים. אז הוא היה מגלה את העטיפות היפות עם התמונות והמילים ובטח לא היה מפספס שיש צד שני לקסטה.
איך היתה הפעם הראשונה שלכם?
שימושי / אופנתי
אולי כבר ראיתם נגן MP3 בצורת קסטה, אבל אחרי הסיפור של סקוט הצעיר ממש מתבקש לתת לו את זה כיוון שטייפים ישנים יכולים לקרוא אותו ולנגן כאילו יש בפנים סליל. למכשיר אין זיכרון פנימי ומוזר לראות כרטיס SD מוכנס לתוך קסטה. אגב, יש גם קסטה שהיא Bluetooth. פשוט מכניסים לטייפ באוטו ויש שיחות טלפון. פרטים נוספים כאן.
אם אתם רוצים כרטיס ביקור מעוצב כמו עטיפת קסטה - DIY! הסברים מפורטים לעיצוב כולל קבצים להורדה תמצאו כאן.
והנה סיכות שנוצרו מתוך סוגים פופולרים של קסטות (המלאי הראשון אזל, מי קונה את זה?!)
וגם שעון יד של Sharp. שני החורים של הקסטה משמשים כשעונים נפרדים לדקות ולשעות. לא בטוח שיא היופי אבל מיוחד.
שריינו ביומן
פסטיבל הטייפים השלישי יתקיים ב-3-5 בספטמבר ויהיה הפעם בסימן בינלאומי. היוזמים והמארגנים הם כרגיל אנשי הצימר, והם מזמינים את הציבור להציע הצעות להשתתפות. אמנים/מוזיקאים שעושים מוזיקה באמצעות סלילים מכל סוג (אפשרי בשילוב עם כלים אחרים, אינסטליישן ועוד) מתבקשים לפנות באימייל עד ה-2 באוגוסט. כאן אפשר לקרוא על האירוע הקודם לפני חצי שנה, הייתי ביום הראשון והיה מפתיע ומעניין. פרטים ומידע נוסף יפורסמו כאן בהמשך.
1 תגובות:
אני זוכר שאני קיבלתי את הווקמן הראשון שלי, של aiwa. היו לי קלטות של body count. אני אפילו זוכר איך פעם, בכיתה ו' או ה', אבא שלי לקח אותי לחנות התקליטים וקנה לי את הקסטה של in utero כפרס על התנהגות טובה אצל רופא השיניים.
היו ימים.
הוספת תגובה