לשמחתי הפוסט הראשון השנה בנושא קסטות :-)
הווה (דיגטציה ופסטיבל)לפני כמה זמן כתב Andrew Dubber, סוג של גורו בכל הקשור למוזיקה בעידן הדיגיטלי, עצות מעשיות לגבי קסטות ישנות. המסר שלו חד משמעי:
"Digitise it. Digitise it all."
הקריאה הזאת מופנית בעיקר לקוראים המוזיקאים שלו אבל לדעתי נכונה לכולם כיוון שסרטים מגנטיים נשחקים עם הזמן. לאחרונה המרתי סרטי 8 מ"מ של משפחתי, ולמרות שאוחסנו בתנאים טובים ההמרה הצילה את התמונה אבל עבור הסאונד היה מאוחר מדי והוא נדפק.
הקסטות לא יכולות לחכות הרבה שנים לכן צריך למהר. אז הנה מדריך טוב איך לעשות זאת עם תוכנת Audacity, ובכל אופן מעניין לקרוא את 3 הסיבות שדאבר נותן למוזיקאים להציל אפילו את הדמו הנידח ביותר: זנב ארוך, ארכיון ותרפיה! קראו כאן.
מסתבר שבישראל יש מוזיקאים שכבר נמצאים כמה צעדים קדימה ויכולים להפתיע את דאבר.
ב-5-6 בפברואר יתקיים בסטודיו פרטי בשם הצימר - פסטיבל הטייפים השני המוקדש לאומנים המופיעים עם מוזיקה המיוצרת באמצעות טייפ סלילים או מקסטות.
הפסטיבל הראשון, גם הוא ביוזמת הצימר, התקיים בקיץ (ובפורמט מצוצמם יותר במועדון אוגנדה בירושלים) והשתתפו בו בין השאר אורי דרומר, יוסי מר חיים, פגועי מוח, ליל וולף ואביעד אלברט.
עד ה-22 בינואר יוצרים עדיין מוזמנים להגיש הצעות, אפשרי בשילוב כלים נוספים או מיצבי סאונד (עבור רון קציר). ההשתתפות בחינם, הגדוד העברי 5 ת"א.
נוסטלגיה (ה-Cure ואנימציה)היום כתב אורן ראב על החיסרון של הקסטה (שהוא גם יתרון): "קסטה נותנת שתי אפשרויות - לחכות שההקלטה תעשה סיבוב מלא ותחזור לשיר שאתה אוהב, מתוך תקווה ששאר השירים גם טובים; או להעביר אחורה ולשמוע את השיר שוב".
על קסטות ומדוע הן כמו להקת הקיור קראו בטור יפה על האלבום Wild Mood Swings.
ולסיום ממתק לטובת אלה שטרם ראו... Hello הוא קליפ אנימציה מיוחד מאת Johnathan Nix שופע רומנטיקה לקסטות וכבוד לתקליטים (6:32 דק')
הווה (דיגטציה ופסטיבל)לפני כמה זמן כתב Andrew Dubber, סוג של גורו בכל הקשור למוזיקה בעידן הדיגיטלי, עצות מעשיות לגבי קסטות ישנות. המסר שלו חד משמעי:
"Digitise it. Digitise it all."
הקריאה הזאת מופנית בעיקר לקוראים המוזיקאים שלו אבל לדעתי נכונה לכולם כיוון שסרטים מגנטיים נשחקים עם הזמן. לאחרונה המרתי סרטי 8 מ"מ של משפחתי, ולמרות שאוחסנו בתנאים טובים ההמרה הצילה את התמונה אבל עבור הסאונד היה מאוחר מדי והוא נדפק.
הקסטות לא יכולות לחכות הרבה שנים לכן צריך למהר. אז הנה מדריך טוב איך לעשות זאת עם תוכנת Audacity, ובכל אופן מעניין לקרוא את 3 הסיבות שדאבר נותן למוזיקאים להציל אפילו את הדמו הנידח ביותר: זנב ארוך, ארכיון ותרפיה! קראו כאן.
מסתבר שבישראל יש מוזיקאים שכבר נמצאים כמה צעדים קדימה ויכולים להפתיע את דאבר.
ב-5-6 בפברואר יתקיים בסטודיו פרטי בשם הצימר - פסטיבל הטייפים השני המוקדש לאומנים המופיעים עם מוזיקה המיוצרת באמצעות טייפ סלילים או מקסטות.
הפסטיבל הראשון, גם הוא ביוזמת הצימר, התקיים בקיץ (ובפורמט מצוצמם יותר במועדון אוגנדה בירושלים) והשתתפו בו בין השאר אורי דרומר, יוסי מר חיים, פגועי מוח, ליל וולף ואביעד אלברט.
עד ה-22 בינואר יוצרים עדיין מוזמנים להגיש הצעות, אפשרי בשילוב כלים נוספים או מיצבי סאונד (עבור רון קציר). ההשתתפות בחינם, הגדוד העברי 5 ת"א.
נוסטלגיה (ה-Cure ואנימציה)היום כתב אורן ראב על החיסרון של הקסטה (שהוא גם יתרון): "קסטה נותנת שתי אפשרויות - לחכות שההקלטה תעשה סיבוב מלא ותחזור לשיר שאתה אוהב, מתוך תקווה ששאר השירים גם טובים; או להעביר אחורה ולשמוע את השיר שוב".
על קסטות ומדוע הן כמו להקת הקיור קראו בטור יפה על האלבום Wild Mood Swings.
ולסיום ממתק לטובת אלה שטרם ראו... Hello הוא קליפ אנימציה מיוחד מאת Johnathan Nix שופע רומנטיקה לקסטות וכבוד לתקליטים (6:32 דק')
3 תגובות:
הי! לא אמרת מי שלח לך את הסרט!
תודה לכל מי ששלח את הסרט - אבל פרנק צודק הוא בהחלט היה הראשון!
אם כבר, אז יעל רגב הראשונה שסיפרה לי על פסטיבל הטייפים :-)
אהבתי את הגישה של דאבר שהמוזיקה היא לא פרטית אלא חלק מהתרבות והמורשת של העידן בו אנו חיים
לגבי היתרון של הקסטה (יתרון- בפירוש יתרון שצריך לעבור את כל השירים עד לשיר האהוב עלינו ) -אני בעד .אין קיצורי דרך . אין תרבות אינסטנט.
הוספת תגובה