החל מינואר 2008 נכנס לתוקף חוק הספריות הציבוריות החדש בישראל. התיקון אומר שכל אזרח ישראלי רשאי להיכנס לספריה ציבורית, או לספריה במתנ"ס ולהירשם כמנוי חינם. אני ממליצה לרוץ ולהירשם כמוני לספרית המדיטק המצוינת של חולון כי יש בה את ספרית המוזיקה הכי טובה בארץ.
בכל שבוע אני נוסעת לחולון ושואלת 5 דיסקים בחינם, פשוט כך. זה לא משנה שאיני תושבת חולון (הייתי פעם!). נדרשתי רק להציג תעודה מזהה ולהפקיד 60 שקלים פיקדון תמורת כל פריט.
המדיטק מקום שנעים לבקר בו, הוא חדש ומצויד. מחלקת המוזיקה נמצאת בקומת הכניסה ויש בה 8 עמדות האזנה ועמדת צפייה אחת (הוידיאו כולל בעיקר אופרות והופעות חיות). הספריה פתוחה בכל יום כולל סופ"ש, ובקטלוג ניתן לחפש גם דרך האינטרנט.
הספריה די גדולה והיחידה בארץ שיש בה אוסף גדול של פופ, רוק (כולל מתקדם, כבד, אלקטרוני), קאנטרי, פסקולים, ישראלי וכמובן אינדי ואלטרנטיב. יש גם מחלקה של ג'אז וקלאסי (כולל אופרה) ומחלקה קטנה של פולקלור ומוזיקת עולם.
ב- 1996 תבעו חברות התקליטים הגדולות את עיריית חולון על השאלת התקליטורים. ההליך המשפטי נמשך כמה שנים והסתיים ב-2003, אז קיבל בית המשפט העליון את הערעור של עיריית חולון ופסק הדין הוא אבן דרך בכל הקשור לחקיקה בישראל לגבי ספריות ציבוריות וזכויות יוצרים. בזכות פסק הדין החשוב הזה הספרייה המוזיקלית ממשיכה לפעול עד היום.
לפני כמה ימים ערכתי ראיון טלפוני קצר עם עמנואל נוריש שעובד כבר 12 שנים בספרית המוזיקה. (הדברים מובאים על סמך סיכום תשובות שכתבתי בזמן השיחה. כל טעות ואי דיוק חלים עליי בלבד)
מתי הוקמה הספריה המוזיקלית?
לפני כ- 15 שנים. היא שכנה בספריה ציבורית קטנה שהיתה ברחוב בן יהודה בחולון. ערב הפתיחה של הספריה היה בדיוק בערב הראשון בו נפלו טילים במלחמת המפרץ הראשונה ב-1992.
מי הגה את הרעיון להקמת ספרית מוזיקה בחולון?
אישה יקרה בשם טילי רביב (כיום היא פרשה ומייעצת לספריות). היה לה חזון תרבותי גדול שכלל גם את ספריית המוזיקה. את כל רשת הספריות של חולון פיתחה ממה שהתחיל כמחסן קטן.
מה הייחוד של הספרייה?
החומרים הלא-קלאסים. בספריות מוזיקה, גם בחו"ל, הדגש הוא על אוספים של מוזיקה קלאסית. אצלנו הרוב הוא דווקא ז'אנרים אחרים. אגב, באופן מכוון מחזיקים רק עותק מכל דיסק. זה גורם לאנשים להתנסות בדברים חדשים.
כמה דיסקים יש כיום בספריה?
כ-25000. במחלקות הגדולות כמו פופ, ג'אז ואינדי יש בערך 4000 דיסקים, במחלקה הקלאסית כמעט 10000.
מה התקציב ואיך רוכשים דיסקים חדשים?
למרות קשיים של הספרייה כולה, מחלקת המוזיקה תמיד הצליחה לקבל גיבוי ולא הסכמתי לחסום תקציבים. בכל חודש נרכשים כ-70 דיסקים חדשים מחנויות גדולות כמו האוזן השלישית ודיסק סנטר. בין רבע לשליש מהרכש הוא קלאסי והשאר ז'אנרים אחרים.
איך תפקדה הספרייה בזמן ההליך המשפטי שהתנהל נגדה?
בשלב הראשון השופט פסק לטובת הספרייה וראה בכך עבודה של גוף ציבורי חינוכי ללא מטרת רווח. אך חברות התקליטים לא ויתרו ושינו את כתב התביעה, בערעור שלהן כבר היה שופט שהיה באופן בולט לטובת הפדרציה לתקליטים. פסק הדין שלו היה מכה קשה וכלל צו מניעה ותשלום פיצויים.
התחום היה חדש למחלקה המשפטית של עיריית חולון שלא היה לה ניסיון בסוגיות כאלה. הספרייה נסגרה לחודשיים ואז התגלה כי צו המניעה יכול לתפוס רק משנת 1996 ואילך. עובדי הספריה עברו על כל דיסק ודיסק וסימנו בצע כתום דיסקים ששייכים לאותן חברות גדולות ונקנו אחרי 1996 - אותם אסור היה להשאיל. נוצר מצב שנאלצנו לקנות דיסקים בעיקר מחברות עצמאיות וגרמנו לפריחת מוזיקת אינדי. כשעיריית חולון הגישה את הערעור הסופי היה לנו גם מזל שהאינטרנט התפתחה והחלו להבין שניתן להוריד מוזיקה ברשת ובבעיה של חברות התקליטים לא אשמה ספריית תקליטורים.
איך השפיע עידן ה-MP3 על הספרייה?
מאז שהחלה הורדת המוזיקה באינטרנט ברור שהיתה ירידה מסוימת של מנויים, אבל מה שהשתנה זה בעיקר הרכב הקהל: פחות ילדים ויותר מבוגרים; "משוגעי מוזיקה" ופחות אנשים שמחפשים להיטים. מגיעים אנשים שאוהבים את פורמט הדיסק האיכותי יותר; נאמנים של הספריה וכיו"ב. בגלל חוק הספריות החדש מורגשת מינואר עלייה מסוימת בכמות המבקרים.
באופן מכעיס ומסיבות שלא ברורות לי עד עכשיו חוק הספריות החדש לא מיושם דווקא בערים המרכזיות ירושלים ותל אביב. אבל מי שמתעניין במוזיקה קלאסית חייב לדעת שבמרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל בתל אביב ישנה ספרית מוזיקה קלאסית ותיקה שנוסדה ב-1951. מדובר בספריה רצינית ומשובחת שאוספיה כוללים כ-85,000 כותרי תווים וספרים בנושאי המוזיקה השונים, 18000 תקליטים, 5000 דיסקים, קלטות ווידאו, קטעי עיתונות, אוספים פרטיים וארכיונים של מוזיקאים. הספרייה אוצרת אוסף נכבד של ספרי מחקר בתחום המוזיקה ותולדותיה. אוסף התווים כולל פרטיטורות של מוזיקה כלית וקולית, מוזיקה תזמורתית קאמרית. חיפוש ויעוץ ביבליוגראפי ניתנים גם דרך האינטרנט באתר הספריה.
לסיום, חשוב לציין כי בשנים האחרונות חלה הידלדלות משמעותית בתקצוב הספריות ומצבן חמור. אמנם החוק החדש הביא לעלייה במספר הקוראים אבל חלק מהספריות נאלצות לפטר ספרנים כיוון שהממשלה לא מעבירה את התקציבים שהובטחו להחייאת החוק ויישומו.
בכל שבוע אני נוסעת לחולון ושואלת 5 דיסקים בחינם, פשוט כך. זה לא משנה שאיני תושבת חולון (הייתי פעם!). נדרשתי רק להציג תעודה מזהה ולהפקיד 60 שקלים פיקדון תמורת כל פריט.
המדיטק מקום שנעים לבקר בו, הוא חדש ומצויד. מחלקת המוזיקה נמצאת בקומת הכניסה ויש בה 8 עמדות האזנה ועמדת צפייה אחת (הוידיאו כולל בעיקר אופרות והופעות חיות). הספריה פתוחה בכל יום כולל סופ"ש, ובקטלוג ניתן לחפש גם דרך האינטרנט.
הספריה די גדולה והיחידה בארץ שיש בה אוסף גדול של פופ, רוק (כולל מתקדם, כבד, אלקטרוני), קאנטרי, פסקולים, ישראלי וכמובן אינדי ואלטרנטיב. יש גם מחלקה של ג'אז וקלאסי (כולל אופרה) ומחלקה קטנה של פולקלור ומוזיקת עולם.
ב- 1996 תבעו חברות התקליטים הגדולות את עיריית חולון על השאלת התקליטורים. ההליך המשפטי נמשך כמה שנים והסתיים ב-2003, אז קיבל בית המשפט העליון את הערעור של עיריית חולון ופסק הדין הוא אבן דרך בכל הקשור לחקיקה בישראל לגבי ספריות ציבוריות וזכויות יוצרים. בזכות פסק הדין החשוב הזה הספרייה המוזיקלית ממשיכה לפעול עד היום.
לפני כמה ימים ערכתי ראיון טלפוני קצר עם עמנואל נוריש שעובד כבר 12 שנים בספרית המוזיקה. (הדברים מובאים על סמך סיכום תשובות שכתבתי בזמן השיחה. כל טעות ואי דיוק חלים עליי בלבד)
מתי הוקמה הספריה המוזיקלית?
לפני כ- 15 שנים. היא שכנה בספריה ציבורית קטנה שהיתה ברחוב בן יהודה בחולון. ערב הפתיחה של הספריה היה בדיוק בערב הראשון בו נפלו טילים במלחמת המפרץ הראשונה ב-1992.
מי הגה את הרעיון להקמת ספרית מוזיקה בחולון?
אישה יקרה בשם טילי רביב (כיום היא פרשה ומייעצת לספריות). היה לה חזון תרבותי גדול שכלל גם את ספריית המוזיקה. את כל רשת הספריות של חולון פיתחה ממה שהתחיל כמחסן קטן.
מה הייחוד של הספרייה?
החומרים הלא-קלאסים. בספריות מוזיקה, גם בחו"ל, הדגש הוא על אוספים של מוזיקה קלאסית. אצלנו הרוב הוא דווקא ז'אנרים אחרים. אגב, באופן מכוון מחזיקים רק עותק מכל דיסק. זה גורם לאנשים להתנסות בדברים חדשים.
כמה דיסקים יש כיום בספריה?
כ-25000. במחלקות הגדולות כמו פופ, ג'אז ואינדי יש בערך 4000 דיסקים, במחלקה הקלאסית כמעט 10000.
מה התקציב ואיך רוכשים דיסקים חדשים?
למרות קשיים של הספרייה כולה, מחלקת המוזיקה תמיד הצליחה לקבל גיבוי ולא הסכמתי לחסום תקציבים. בכל חודש נרכשים כ-70 דיסקים חדשים מחנויות גדולות כמו האוזן השלישית ודיסק סנטר. בין רבע לשליש מהרכש הוא קלאסי והשאר ז'אנרים אחרים.
איך תפקדה הספרייה בזמן ההליך המשפטי שהתנהל נגדה?
בשלב הראשון השופט פסק לטובת הספרייה וראה בכך עבודה של גוף ציבורי חינוכי ללא מטרת רווח. אך חברות התקליטים לא ויתרו ושינו את כתב התביעה, בערעור שלהן כבר היה שופט שהיה באופן בולט לטובת הפדרציה לתקליטים. פסק הדין שלו היה מכה קשה וכלל צו מניעה ותשלום פיצויים.
התחום היה חדש למחלקה המשפטית של עיריית חולון שלא היה לה ניסיון בסוגיות כאלה. הספרייה נסגרה לחודשיים ואז התגלה כי צו המניעה יכול לתפוס רק משנת 1996 ואילך. עובדי הספריה עברו על כל דיסק ודיסק וסימנו בצע כתום דיסקים ששייכים לאותן חברות גדולות ונקנו אחרי 1996 - אותם אסור היה להשאיל. נוצר מצב שנאלצנו לקנות דיסקים בעיקר מחברות עצמאיות וגרמנו לפריחת מוזיקת אינדי. כשעיריית חולון הגישה את הערעור הסופי היה לנו גם מזל שהאינטרנט התפתחה והחלו להבין שניתן להוריד מוזיקה ברשת ובבעיה של חברות התקליטים לא אשמה ספריית תקליטורים.
איך השפיע עידן ה-MP3 על הספרייה?
מאז שהחלה הורדת המוזיקה באינטרנט ברור שהיתה ירידה מסוימת של מנויים, אבל מה שהשתנה זה בעיקר הרכב הקהל: פחות ילדים ויותר מבוגרים; "משוגעי מוזיקה" ופחות אנשים שמחפשים להיטים. מגיעים אנשים שאוהבים את פורמט הדיסק האיכותי יותר; נאמנים של הספריה וכיו"ב. בגלל חוק הספריות החדש מורגשת מינואר עלייה מסוימת בכמות המבקרים.
* * *
(לחצו להגדלה)
באופן מכעיס ומסיבות שלא ברורות לי עד עכשיו חוק הספריות החדש לא מיושם דווקא בערים המרכזיות ירושלים ותל אביב. אבל מי שמתעניין במוזיקה קלאסית חייב לדעת שבמרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל בתל אביב ישנה ספרית מוזיקה קלאסית ותיקה שנוסדה ב-1951. מדובר בספריה רצינית ומשובחת שאוספיה כוללים כ-85,000 כותרי תווים וספרים בנושאי המוזיקה השונים, 18000 תקליטים, 5000 דיסקים, קלטות ווידאו, קטעי עיתונות, אוספים פרטיים וארכיונים של מוזיקאים. הספרייה אוצרת אוסף נכבד של ספרי מחקר בתחום המוזיקה ותולדותיה. אוסף התווים כולל פרטיטורות של מוזיקה כלית וקולית, מוזיקה תזמורתית קאמרית. חיפוש ויעוץ ביבליוגראפי ניתנים גם דרך האינטרנט באתר הספריה.
לסיום, חשוב לציין כי בשנים האחרונות חלה הידלדלות משמעותית בתקצוב הספריות ומצבן חמור. אמנם החוק החדש הביא לעלייה במספר הקוראים אבל חלק מהספריות נאלצות לפטר ספרנים כיוון שהממשלה לא מעבירה את התקציבים שהובטחו להחייאת החוק ויישומו.
14 תגובות:
ספריית בלומנטל (קלאסית) טובה במונחים מקומיים. היא משוועת לרענון. לא נראית בה כניסה משמעותית של דיסקים חדשים ונראה שהדינאמיקה באוסף היא בעיקר מתרומות של אנשים שמעבירים את האוספים שלהם. מערכת ההשאלה, ידנית (כרטיסים מנייר). חוץ מהבניין ששופץ הכל צועק "אין תקציב".
יש ספריית דיסקים נוספת עם דגש על מוזיקה קלה בספריית שער ציון (בית אריאלה) בצמוד למוזאון תל אביב לאומנות.
בסך הכל אנחנו מאוד מפגרים לעומת ספריות ציבוריות באירופה וארה"ב שמחזיקות הדרך כלל אוספים ענקיים, מאפשרות השאלה של דיסקים רבים בו זמנית וכמובן ללא תשלום.
המקום נשמע באמת מקום נפלא. אבל גם בתור צרכן דיסקים אובססיבי קשה לי למצוא תירוץ להגיע לשם (מלבד ההנאה הפשוטה שגלומה בלהסתובב בין כל אלפי האלבומים הללו). הרי אם אני באמת אוהב משהו, אני רוצה אותו על המדף שלי באופן קבוע (הרי אני לא אסתפק בהשאלה זמנית). מצד שני, לצורך דגימה והתרשמות, האיכות של mp3 מספקת בהחלט. קשה להצדיק נסיעה מיוחדת למקום, בעיקר שלwish list שלי תהיה חפיפה מאוד חלקית למלאי ולמה שנמצא באותו הרגע. זאת כנראה גם הסיבה שאני כמעט לא מגיע לחנויות מוזיקה - אני דוגם בבית ומזמין, דרך האינטרנט, את מה שאני באמת אוהב. מצד שני, מאוד ייתכן שאם הייתי שומע על המקום הזה לפני 13-14 שנה הייתי מוציא את הראש שלי מהתחת של אדי וודר (כבודו במקומו מונח), ומגלה את שאר נפלאות שנות התשעים שגיליתי רק בדיעבד...
באמת נפלא - אבל קצת קשה לי להגיע לצערי לחולון כרגע.
מה שכן, הייתי מנוי שלוש שנים, בזמן הצבא, על ספריית המוזיקה של בית אריאלה. קרדיט גדול להשכלה המוזיקלית שלי אפשר לתת לתקופה הזאת. עולים בי גלי געגוע עכשיו :]
אני מירושלים, ובמקרה נכנסתי לאחרונה לספריה הציבורית השוכנת בסמוך. מתברר שהם אכן החלו ליישם את החוק, אבל, לא נראה לי שהם משאילים מוסיקה. יש להפקיד צ'ק ערבון על סך 100 ש"ח לספר. אין לי מושג היכן יש בירושלים ספריות ציבוריות המשאילות גם מוסיקה. הולכת לבדוק.
תודה חמה על המידע.
לפני שלום!
כל הכבוד על אתר קסטה. הגעתי אליו בעקבות המאמר שלך "מוזיקה בעידן הדיגיטלי: הבטים של מידע" שהתפרסם ב"עצמת המידע" לקראת הכנס של טלדן.
אני חובב בעיקר מוזיקה קלאסית: באך, בטהובן, מוצרט, ויולדי, וכדומה. אני מאזין קבוע מילדות של קול המוזיקה. בשנים האחרונות אני שומע את החלק הקלאסי של וואלה מוזיקה וכן את תחנת KCME המשודרת מקולורדו ספרינגס שבארה"ב.
תחנות הרדיו של וואלה
http://music.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=radiostations
תחנת KCME: מוזיקה קלאסית ואח"כ תזמורות מצעדים וג'אז
http://www.kcme.org/Pages/listen.html
אבל לפעמים אני מאזין גם למוזיקה של שנות החמישים והששים, למוזיקה יוונית ולמוזיקה אירית.
מוזיקה אירית נפלאה
http://www.youtube.com/watch?v=l-JAP7Kf1cI
מוזיקה יוונית
http://he.israel-music.com/browse/music/oriental/greek/
בברכה אמנון
אני מנוי בספרית בית אריאלה בתל אביב והספרנים טוענים שהחוק לא רלוונטי שם משום שהספריה לא מתוקצבת על ידי המדינה אלא על ידי העיריה!!לא ברור כל כך אם זה נכון או שהם התרגלו לקחת כסף מאנשים!מישהו יודע?
האם לא כל הספריות העירוניות במדינה ממומנות על ידי העיריות שלהן? (הממומנות ממסים ומהמדינה) בית אריאלה היא ספריה עירונית על פי הגדרתה וגם המדיטק בחולון לכן לא ממש ברור לי מה ההבדל. ההוכחה לכך שהעירייה קובעת ממי לגבות כסף וממי לא היא שעיריית ת"א החליטה שעל הספריות הממוקמות בדרום העיר כן יחול החוק והן יהיו בחינם.
אם כך האם העיריה עוברת על החוק וניתן להתלונן?
נתקלתי בעמוד הזה באינטרנט, הסתקרנתי והלכתי לבדוק את אתר הספריה המדוברת.
ובכן, כמו שהיה צריך להיות ברור לכל מי שחי במדינה הזו זמן מספיק ארוך וצורך משהו רציני יותר בתחום התרבות מאשר "דובוני אכפת לי", הייתה צפויה לי אכזבה.
ואכן, היא לא איחרה להגיע. כבר המראה הראשוני של אתר הספריה היה מספיק כדי להרפות את ידיו של כל בן אדם בעל טעם סביר, לא משנה עד כמה עמיד - האתר (וכנראה הספריה כולה) מעוצב בצורה זרחנית, צרחנית, צווחנית ופשוט אידיוטית - כנראה בהתאמה מתוכננת לתדמית "עיר הילדים" שחולון מנסה לבנות לעצמה בשנים האחרונות.
אוקי, הצורה לא משהו, אבל אולי התוכן יהווה פיצוי נאות?... לא, כמובן שלא. פתחתי את הקטלוג המקוון של ספריית המוסיקה והכנסתי לתוכו את שמן של כמה יצירות מופת של של המוסיקה הקלאסית, בכוונה לבדוק את הטעם והידע המקצועי של מי שבנה את האוסף. פרץ גדול של צחוק ליווה את דף התוצאות - כל הקלאסיקות כולן היו בבגרסאות חדשות ואופנתיות מהשנים האחרונות, בדרך כלל של אותם המבצעים, והגרסאות הישנות והגדולות בנות-האלמוות נשכחו כלא היו. ובכן, לפחות מתכנני הספריה עמדו ביעדים - היא באמת מתאימה לילדים!
כנראה שמי שבנה את האוסף בכל זאת צורך תרבות ברמת "דובוני אכפת לי". :)
Evil
מסכימה לחלוטין שהאתר עושה שירות גרוע לקטלוג המוזיקה. מערכת הקטלוג גרועה ועושה צרות. הרבה מתלוננים על כך כולל חלק מצוות ספרית המוזיקה. באופן אישי המלצתי על תוכנת נפרדת לקטלוג מוזיקה ועוד רעיונות לייעול אך הבעיה שמסתמן שספריית המוזיקה היא "הכבשה השחורה" של המדיטק ונלחמת על קיומה ותקציביה. כתבתי על כך בפוסט מאוחר יותר (אוקטובר 2008)
אז למרות שזה נשמע מגוחך בשנת 2009 - תתעלם מהאתר.
לך לספריה פיזית. ראה את המגוון והכמות (לצערי גם לא מעט בלגן). מבחינת פופ, רוק ואינדי - היא הכי טובה שיש בארץ.
אוספים של מוזיקה קלאסית יש גם בבית אריאלה ופליציה בלומנטל, אבל במדיטק כבר ראיתי שאותרו אוצרות שלא נמצאו בספריות הנ"ל.
בכל מקרה למה שלא תציע ותבקש? זה מאוד מקובל ואולי אף יודו לך אם תתרום מהידע המוזיקלי שלך. יצא לי לבקש רכישת דיסקים כאלה או אחרים ובהחלט זה עזר. מה שבטוח תמיד זכיתי להקשבה.
נסה לברר מה התקציב של מחלקת המוזיקה (נדמה לי שתסכים שנמוך זה אנדרסטייטמנט), ותבין שזה מפעל מעורר הערכה.
בכל מקרה אף אחד לא מכחיש שלמדיטק וכל ספרית מוזיקה אחרת בארץ מומלץ לבדוק וללמוד מה קורה בספרית המוזיקה המדהימה של רוטרדם בהולנד (למשל...) ולשאוף להתפתח ולהשתפר. אך לשם כך צריך לעודד צרכנות של שירותי מוזיקה בספריות ולתמוך בספריות המוזיקה הקיימות, ולא לבטל ולקטול.
קסטה יקרה,
תודה על התגובה, אך איני אוהב להיות סלחן כלפי חובבנות בוטה, וגם לא לכבד תירוצים משומשים.
אם בכל זאת יש להם אתר, הרי שהם אחראים עליו, ולא אף אחד אחר. לא צריך תקציב גדול יותר כדי לבנות אתר פשוט אך שימושי, במקום אתר מנופח אך חסר-תועלת. כשאני חושב על זה, עבודתם של ספרנים אינה אלא סידור החומר והקטלוג שלו, ולא עיצוב גראפי או עיצוב פנים. טוב, כל אחד וההעדפות שלו, כמו שכבר כתבתי בתגובה הקודמת שלי.
את המילה "אינדי" אני שומע בפעם הראשונה, ופופ ורוק ממש לא מענינים אותי. אני גם לא חושב שצריך להקים ספריות מוסיקה עבור פופ, רוק, היפ-הופ, ראפ וכיוצא באלה. אבל שוב, כל אחד וההעדפות שלו. לא אופתע אם חלק גדול מאוסף הוידאו שלהם מורכב מפרקים של סדרות ריאליטי.
הייתי בבית אריאלה וגם בבית פליציה בלומנטל. שניהם עלובים למדי, כל אחד מהסיבות שלו. אבל בכל זאת כלפיהם יש לי לפחות קצת חמלה.
כשאת מזכירה את המילה "אוצרות" באותו המשפט עם "מדיטק" את גורמת לי להיות מאוד עצוב.
ולא, תודה, אני לא "אציע ואבקש" שום דבר מהחבר'ה האלה. נראה לי שזה יהיה שקול לטיפול בכוסות רוח למת.
לגבי תקציבים... שוב, זה אינו אלא תירוץ שכיח עבור אלה שחסר להם ידע ורצון. אני מכיר הרבה מוסדות שעם תקציב פחות משלהם מצליחים להגיע לתוצאות טובות יותר, פשוט כי שם עובדים מקצוענים עם אהבה אמיתית לתחום. ואני מבקש להדגיש כאן את ההבדל בין המושג "אהבה לתחום" לבין "סחבקיות מהולה בקצת רצון טוב".
הם ממש לא צריכים ללמוד מרוטרדאם, כמו שהם לא צריכים ללמוד מספריית הקונגרס. זה יהיה בערך כמו ש"דובוני אכפת לי" ינסו ללמוד את תורת היחסות. אין בין שני הדברים שום קשר, ולו הנידח ביותר. הם לא צריכים ללמוד מרוטרדאם, הם צריכים לדעת 2-3 דברים בסיסיים, ולהיות בעלי הגיון בריא וטעם סביר. אך זה הרבה, הרבה מעבר ליכולתם. ואני לא מאשים אותם - הם לא היחידים במקומותינו.
אני לא הולך "לעודד" ו"לתמוך" באף אחד שזה לא מגיע לו, מצטער. אך יחד עם כך איני גם "מבטל" או "קוטל" אלא מעביר ביקורת צודקת.
עדכון: הפקדון לפריט אחד עלה ל-70 שקלים במדיטק. ספריית רוטרדאם כבר רועדת מרוב תחרות. :)
evil יקירי
אתה צודק לא צריך כסף בכדי לצור אתר אני שמח שאתה חומל על בית אריאלה ואני בהחלט מבין את סלידתך ממוסיקה שאינה קלאסית. נדהמתי מיכולת הסקת המסקנות המופלאה שלך שכמעט וקלעה לאמת.
למרות שאתה כמובן צודק והמילים אוצרות ומדיטק לא הולכים ביחד וברור שהאוסף הקלאסי שבביתך מפואר ומרשים יותר ממה שיש במקומות אחרים ביום שבו אהבת המוסיקה שלך תגבר על האגו שלך בוא לבדוק
חזי - מדיטק
חזי, למה אני חש נימה של כעס?
אתם לא ספריית הרווארד.
אתם ספריה של "עיר הילדים".
אז תתרגלו לסטטוס.
אני לא רואה איך ענית לכל הטענות שלי. מצטער, הן לא נובעות מאגו, הן נובעות מתסכול של לחיות במדינה עם ספריות כמו שלכם.
לגבי האוסף שלי - כמובן שהוא לא משתווה לאוסף שלכם בגודל - אני לא מנהל ספריית ילדים - אך יש בו חומרים ששקדתי על איתורם במשך שנים, תוך כדי ביסוס קשרים עם בני משפחה של מלחינים ומבצעים, ארכיונים, אספנים וכיוצא באלה. חלקם קיימים בעותק יחידי בעולם, והם נדירים כל כך שמנהלי הספריה שלכם לא יכולים להרשות לעצמם לחלום אי-פעם על כאלה.
תנחומיי.
הוספת תגובה