קרן תגר - death of a disco dancer

החודש מתקיימת תערוכת סוף השנה של בוגרי האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל בטרמינל 1 נתב"ג, המוכר יותר כ"שדה התעופה הישן" (כניסה חופשית, עד 8 באוגוסט).
אחת הבוגרות של המחלקה לתקשורת חזותית, מאיירת בשם קרן תגר, מציגה בתערוכה עבודה שנקראת death of a disco dancer. כמובן שברגע שעיני צדו את המשפט מצידו השני של האולם, שעטתי לעברו כדי לראות במה מדובר.

תגר בחרה בפרויקט הגמר שלה לאייר ספר שמוקדש לכמה מהאלבומים האהובים עליה. איך מציירים מוזיקה? מסתבר שאפשר, וזו אפילו חוויה שמצליחה להתנגן ולרגש. חלק מהאיורים היפים מלווים בטקסטים קצרים שהם מאוד אישיים אבל גם מעוררי הזדהות. הנה הדוגמא של הסמית'ס.
העתקים של העמודים המאוירים הודבקו על הקיר אך ניתן גם לעיין בספר האמיתי, כלומר המוצר המוגמר, המכיל בנוסף רשימות "קטלוג" (ואפילו הן אסתטיות).
באתר של תגר ניתן לצפות ב-15 עמודים מתוך הספר (אהבתי את faith no more – album of the year)
הסיבה שחרגתי ממנהגי לכתוב על אומנות פלסטית, היא בגלל העמוד הראשון בספר.


בעייני הוא מהווה השלמה לפתיחה של הבלוג הזה, ועל כן מעתה קרן תגר מוכרזת בזאת כיקירת "קסטה".