תחיית הקסטה (מס' 4)

"מאז שאני זוכר אהבתי להאזין ואח"כ גם לערוך אוספים-מיקסטייפים כשהפורמט האהוב עליי היה ונותר הקלטת. כן זו עם סליל מגנטי - היא העניקה צליל נהדר ובעל אופי שהפורמט הדיגיטלי לא יכול לשחזר לטעמי."
את המשפט הנ"ל גזרתי מהתיאור של מורפלקסיס/בנימין אסתרליס אודות הבלוג החדש שלו. כשמוזיקאי ומנהל לייבל כותב טקסט כזה, וגם משתמש בתמונות של קסטות בעיצוב האתר, אני מתיישבת לכתוב עוד פרק על תחיית הקסטה...

לפני חודשיים נתתי בבית הספר הלילי הרצאה קצרה עם הרבה שקופיות שהיתה אמורה לשכנע את הנוכחים כי הקסטה לא נעלמה מהתרבות הפופולרית שלנו ואף זוכה לסוג של תחייה מחודשת באומנות, חפצים, אביזרים וביגוד (תודה לדיגיטל-מי/שי ליברובסקי שלבש טי-שירט עם הדפס של קסטה ושימש דוגמא חיה :-)
בין השאר, כמובן ציינתי את השימוש הן באייקון הויזואלי של הקסטה והן בטרמינולוגיה בכל הקשור לתיאור אוספים, כלומר מיקסטייפים.
אך תתפלאו שיש גם פעילות בעניין המוזיקה עצמה.
לא מפתיע שיש בלוגרים שמכינים מדי פעם פודקסטים מתוך קסטות ישנות שהועברו לפורמט דיגיטלי. הזכרתי בעבר את Dinosaurs and Robots, חפשו גם ב-Daltson Oxfam Shop או ב- T A P E.
אבל כן מפתיע לשמוע אודות הקלטות חדשות על גבי קסטות טייפ, בעיקר בארה"ב. למה זה קורה? הנה שלוש סיבות:

1. ספרים / audio books נמצאים בשימוש לעתים קרובות תוך כדי נסיעה במכונית. נכון לשנת 2005, 53% מהמאזינים ל-audio books בארה"ב עושים זאת ברכב. 37% ממכירות הספרים המוקלטים הן על גבי קלטות, גם בגלל הסיבה הטכנית החשובה – אפשר להמשיך לשמוע בדיוק בנקודה שההאזנה נעצרה. בדיסק זה לא כל כך אפשרי ובטח לא נוח כשמדובר בהקראת ספר ארוך.

2. מוזיקה / להקות שוליים כמו Heartwarmer וגם Black Walls או Awesome Color פשוט מעוניינות להוציא חומרים חדשים על קלטות משיקולי נוסטלגיה וכבוד למדיום. חוץ מהרכבים בודדים יש גם לייבלים מבוססים על טהרת הקסטות מסיבות של אידיאולוגיה, אהבת סאונד הקלטת ו/או שנאת סאונד הדיסק. ראו לדוגמא Nailbat Tapes ו- Infinity Cat (שניהם מנאשוויל), או את Hiss Lab והלייבל עם השם שלא משאיר מקום לספקות- Dead Format Cassette Label.

3. אסירים / ל-2.3 מיליון אסירים בארה"ב אסור לעשות שימוש בדיסקים כיוון שהם עלולים לשמש ככלי נשק חד. בנוסף, אין להם אינטרנט כדי לשמוע מוזיקה דרך אתרים, רדיו-מקוון או רשתות חברתיות מוזיקליות. די ברור מדוע הם מכניסים כמיליון דולר בשנה לחברת North Hollywood's Pack Central למשל, שמשווקת עבורם מוזיקה על קסטות בלבד.

ברור שהקסטות לא יחזרו לכבוש את השוק. מכירות קסטות בשוק המוזיקה מגיעות בסך הכל לאחוז אחד וד"ר Shawn DuBravac, כלכלן האגודה לצרכנות אלקטרונית קובע כי בניגוד לתקליטי הויניל, לקסטות הפלסטיק פשוט אין סקס-אפיל...
למרות זאת, מדובר במדיום שמסרב למות סופית. הוא גווע לאט, ועם טונות של סטייל.

פוסטים קודמים בסדרה:
מחזור קסטות; תחיית הקסטה 1; תחיית הקסטה 2; תחיית הקסטה 3

תגיות: קסטה, קלטת, מיקסטייפ, תקליטים

תיעוד ושימור מוזיקה ואודיו - מאגרים ברשת

ברשימה הפעם אתייחס למוזיקה שבפירוש ניצלה מהכחדה – מוזיקה שמעולם לא היתה עוברת דיגטציה לולא הפרויקטים האלה.

חלק א' - תיעוד שירי עם ופולקלור

מאחורי ארכיונים גדולים ומתוחזקים של מוזיקה בדרך כלל עומדים גופים רציניים כמו מחלקות אוניברסיטאיות או מוסדות השכלה אחרים. הנה דוגמאות לכמה מאגרים מיוחדים שאתאר בקצרה ואציין מה לדעתי אפשר ללמוד מכל אחד, אבל אל תוותרו על האפשרות להתרשם בעצמכם.

ברשימה קודמת על מאגרי מוזיקה ברשת דיברתי על הערך המוסף של שימור המוזיקה בעיקר כאשר מדובר בחומרים נדירים, והבעתי אכזבה מאתר העמותה למורשת הזמר העברי. רק לאחרונה גיליתי את זמרשת ששמה לה למטרה "להציל מהכחדה את השירים שנכתבו והושרו בעברית מראשית הציונות ועד לקום המדינה". באתר המושקע תמצאו רשימה מפורטת של היוצרים והשירים עם אפשרות האזנה להקלטות (בסטרימינג) והרבה מידע אודות הקטעים. כדאי לשים לב גם לעמוד ההפניות לאתרים חיצוניים שיש בהם שירי חלוצים, שירי מחתרת ועוד. מהמאגר הזה אפשר ללמוד איך להתחיל קמפיין לשימור מורשת מוזיקלית ושאפשר להשקיע בעיצוב אתר גם עבור אוספים, מה שברוב המקרים לא קורה כפי שתראו בהמשך.

Digital Library of Appalachia – מאגר ששותפים באחזקתו 8 קולג'ים שונים בארה"ב ובראשם Appalachian College Association. מדובר בתיעוד של חומרים ווקליים ואינסטרומנטליים משנות ה-30 עד ימינו המאפיינים את אזור אפלצ'יה (מזרח ארה"ב). כל החומרים לא מסחריים, מאוד מגוונים וכוללים גם תוכניות רדיו. בדומה אפשר לבדוק גם את אוסף Max Hunter המכיל 1600 שירי עם מאזור הרי Ozrak. מקס האנטר היה איש מכירות נודד שלקח למסעותיו בין 1956-1976, טייפ סלילים כדי להקליט את שירת תושבי ההרים. את המאגר ערך ד"ר Murray מאוניברסיטת מיזורי ללמדכם על הערך ההיסטורי העצום שמייחסים להקלטות כאלה. מהמאגרים האלה אפשר ללמוד מהי רמת כיסוי גבוהה, לעומק ולרוחב, של ז'אנר מאוד ספציפי.

Cantaria – מאגר שירי עם ופולק מסורתיים של אירלנד, סקוטלנד ואנגליה משנת 1600 ואילך. השירים מבוצעים על ידי זמרים מקצועיים או חובבים, חברים ב- Chivalry, קהילת מוזיקאים עצמאיים המתחזקת את האתר. המאגר לא גדול אבל אפשר ללמוד ממנו על הערך המוסף במתן תווים ומילים, ואפשרות להורדת פורמטים שונים של קבצי מוזיקה.

Voices from the Dust Bowl – מאגר ייחודי שיש בו שירים, צלילים, קולות וראיונות. הוא מתעד תקופה קצרה בין 1940-41, בה שהו מהגרי עבודה במחנות בקליפורניה. את המאגר הקימה ספריית הקונגרס, "מרצדס" בניהול גופי ידע וארכיבאות, ואפשר ללמוד ממנו איך מקימים מוזיאון באינטרנט, כאשר לצד הקולות והמנגינות יש תמונות, הפניות ביבליוגרפיות וכיו"ב שביחד הופכים למחקר אתנוגרפי שלם.

חלק ב' – להציל את התקליטים

ברשימה קודמת סיפרתי בהערכה על Avant Garde Project עם אוסף הקלטות אוונגרד מהמאה ה-20 שלא ניתן לרכוש בשום דרך כיום. זו היתה דוגמא למצב שבו אלפי תקליטים מעולם לא הופקו בהוצאה מחודשת על דיסקים. התקליטים האלה נמצאים בעיקר באוספים פרטיים ואם לחברות מוזיקה אין אינטרס מסחרי לשווק אותם מחדש בפורמט דיגיטלי, הרי שגם ההמרה של התקליטים האלה תלויה במקרים רבים ביוזמות פרטיות:

איש השבוע הוא Cliff Bolling. מגזין Wired חשפו את המבצע המדהים שלקח על עצמו – המרת אוסף תקליטי ה-78RPM שלו ל-MP3 ואחסונם ברשת. בולינג מטפל במעל 4000 תקליטים ישנים שהוא בעצמו טורח להמיר ולקטלג. הוא בכוונה משאיר את איכות ההקלטה המקורית, ולא מנקה hiss ושאר רעשי רקע. בולינג זכה השבוע לשבחים מאתר BoingBoing שתרם לחשיפה עצומה ו-Andrew Dubber הכתיר אותו כגיבור וקרא לסייע לו בתרומות. זו כנראה הסיבה שחברת Yahoo! נבהלה והסירה את האתר שלו משרתיה. הדבר מקומם כיוון שעד אותו יום יאהו! לא התייחסה לאתר ולתכניו, על חלק מהחומרים כבר לא חלים חוקי copyright ובולינג מעיד כי מעולם לא קיבל שום תלונה להסיר תקליט מהאתר. סגירת האתר היתה מיידית ללא בירור ובטענה כי ישנה חריגה באחסון ורמת תעבורה למרות שבולינג שילם ליאהו! על חבילת שירות ללא מגבלות אלה. אז נכון לעכשיו האתר עלה לרשת אך העניין משתנה ומרחפת מעליו סכנה. הנה תמונה של "הסטודיו" בו הוא מבצע את עבודת הקודש – פטיפוון 78 עתיק מחובר למחשב PC רגיל, ושימו לב לעטיפות התקליטים המצהיבות מצד שמאל:


Kiddie Records Weekly – מתנדבים שהעלו לרשת מאות תקליטי ילדים קלאסיים מכל השנים (באנגלית). האיכות לא רעה בכלל (קבצי zip), עטיפות התקליטים מקסימות ויש אפילו אפשרות לדפדף בחוברת המצורפת לתקליט. בעבר כבר הוזכר אתר לתקליטי ילדים ברוסית, אבל הביצוע במקרה הזה כל כך מושלם ומעורר קנאה ואני עדיין מחכה ליוזמה ישראלית. חובה לראות.

Cylinder Preservation and Digitization Project - מבצע ענק של אוניברסיטת קליפורניה לשימור אלפי צילינדרים – מעין גלילי פלסטיק שמוגדרים כתקליטים הראשונים בהיסטוריה (1888-1915). הטיפול המופתי הוא בכל הז'אנרים כולל תוכניות רדיו ותיאטרון. באתר מידע רב ומעניין על אופן האיסוף והביצוע של פרויקט הדיגיטציה עם קטלוג מפורט ומלא לכל קטע. מדהים.


78 RPMs & Cylinder Recordings – אם לא שבעתם מתקליטי 78 וצילינדרים, כנסו לארכיון האינטרנט ותגלו רשימה ארוכה של יצירות ממוינות לפי שם יוצר, כותר או מילות מפתח. במקרה זה כדאי להירשם לפיד RSS לקבלת עדכונים אחרונים, כיוון שהאתר משתנה ומתפתח כל הזמן. בשונה ממאגרים אחרים ארכיון האינטרנט הוא אתר ציבורי פתוח ולכן יש אפשרות לכתוב תגובות על כל קטע, לראות כמה פעמים הקובץ הורד ומה דירוג הגולשים. מצד אחד האיסוף כאן לא שיטתי וממוקד, מצד שני זה כמו לגלות תיבת אוצר.


לסיכום, גם במקרה של שירי עם וגם במקרה של תקליטים נעשה שירות כפול:
א. דיגיטציה לחומרים שהיו נעלמים (פיזית) במשך הזמן אם לא היו מועברים לפורמט ממוחשב;
ב. לולא הפרסום באינטרנט היצירות היו נשארות עלומות ומפספסות את המטרה של הפצה והיכרות עם המורשת אותה הם משמרים.
אם אתם מכירים עוד מאגרים מאותו הסוג אשמח לשמוע עליהם.

תגיות: תקליטים, צילינדרים, מאגרים, ארכיון, שירי עם, דיגיטציה, המרות

שילוב מוזיקה עם אתר התמונות פליקר

שלושה שימושים באתר התמונות המשובח פליקר בהקשר של מוזיקה:

1. הבלוג הנהדר New Music Strategies סוקר בכל פעם אתר אחר ברשת שעשוי לסייע למוזיקאים. פליקר קיבל דירוג גבוה של 4.5 כוכבים כיוון שלדעת הכותב (Ariel Hyatt) הוא כלי מעולה לבניית בסיס מעריצים. האפשרות לפתוח או להצטרף לקבוצה, להציג תמונות מהופעות, לייצר בקלות גלויות ומוצרים, לצרף קטעי וידאו, ובמיוחד בגלל שהוא מתאים ל-micro blogging, כלומר למי שאין זמן ויכולת לכתוב ולתחזק בלוג רשמי, פליקר הוא אופציה מעולה לדיווחים קצרים.

2. הוידיאו המיוחד לשיר Astronaut (מאת Dan Frick) מבוסס על רעיון מבריק שביצע Felix Jung. בכל פעם שתנגנו את השיר הקליפ ייראה אחרת! מדובר בסרטון פלאש המורכב מ-53 תמונות ה"נשאבות" מפליקר לפי תגיות המתאימות למילות השיר.

כיוון שבכל יום מועלות אלפי תמונות חדשות לאתר, התצוגה לעולם אינה קבועה והקליפ דינמי ומשתנה בכל צפייה. משעשע לראות איזה תגיות אנשים מצמידים לתמונות מסוימות ואיך זה משפיע על תפיסת משמעות השיר (אפשר להקליק על כל תמונה ולהגיע לעמוד הצלם בפליקר). דורש זמן טעינה אך מומלץ מאוד לראות, יותר מפעם אחת...

3. בגלל שבמאגר התמונות של פליקר ניתן לשלב לצד התמונות טקסט וגם תגיות, משתמשים רבים מתעדים באמצעותו אוספים. החל מאיש המציג את אוסף הגולות שלו (שימו לב למיון הנבון בעזרת התגיות) ועד מוסד ענק כמו ספריית הקונגרס שבחרה לקטלג את ארכיון התמונות שלה באמצעות פליקר.
השימוש הפופולרי לגבי אלבומי מוזיקה הוא עבור תצוגת העטיפות (cover art), בעיקר של תקליטים, אבל גם דיסקים. נוח להגיע לאוספים כאלה דרך חיפוש בקבוצות.
יש מי שמקפיד לאנדקס ולמיין את האלבומים בתוספת הפרטים ויש מי שרק מציג את הצילומים לראווה. התחילו מהקבוצה שנקראת The Record Collective המכילה כמעט 10000 עטיפות תקליטים, או לכו בקטן יותר לקבוצה המתעדת את עטיפות התקליטים המיוחדים של חברת התקליטים 4AD. יש אוספים מיוחדים שלא משתייכים לקבוצה ולכן כדאי לערוך גם חיפושים נפרדים ולגלות אוצרות כמו אוסף עטיפות התקליטים הקלאסיים הזה (כדאי לקרוא את טקסט ההסבר!)

תגיות: פליקר, תמונות, תקליטים

ויזואליזציה של נתונים על מוזיקה

לפני שנדבר על נתונים (data), תזכורת לגבי מידע (information): בעבר כתבתי על מיפוי להקות וזמרים באופן ויזואלי. הגדרתי ויזואליזציה של מידע כשימוש במערכות ממוחשבות התומכות בתצוגה גרפית של מידע מופשט (למשל ז'אנרים ואמנים) במטרה להבינו טוב יותר. כלומר התכלית היא לקחת את המידע ולסדר אותו בתמונה חזותית שתסייע לקלוט אותו באופן שלם.
השימוש השכיח והיעיל ביותר בויזואליזציה הוא לזיהוי מהיר של קשרים ומגמות. על עקרונות ויזואליזציה של מידע עובד רדיו Musicovery המוכר, שעורך מיפוי למצבי רוח וסגנונות מוזיקליים ע"י שימוש בצבעים.
דוגמא נוספת: אפשר לכתוב הרבה מילים על הסתעפויות להקות הפאנק, או שאפשר לראות בבת אחת קשרים ומעגלי השפעה בשרטוט צבעוני כזה: (מתוך אתר MusicPlasma, לחצו על התמונה להגדלה)

לעומת זאת ויזואליזציה של נתונים (מספרים, נקודות ציון, מדידות זמן) עושה להם סוג של עיבוד. כלומר לוקחים אוסף של נתונים כמותיים (מכירות, השמעות) ומפיקים מהם מידע. רשת Last.fm היא דוגמא מובהקת לכך שנתונים על מוזיקה הפכו להיות נגישים ואין פלא שעל מסת הנתונים שלה נוסו מספר אפליקציות של ויזואליזציה:
1. Last Graph – הכלי המפורסם ביותר ליצירת גרפים ותרשימים לפי שם משתמש. כמות האזנות לפי אמן, פופולריות של אמן לאורך זמן, היסטוריה של האזנה. את הנתונים ניתן לייצא לטופס אקסל, PDF ועוד פורמטים. לפני שמתחילים כדאי לקרוא איך Lee Byron מדגים ומסביר ואף מוסיף ויזיואליזציה משלו במאמר הזה.

2. Chart Arcs – בדיקת הרגלי ההאזנה של משתמשים ברשת לאורך זמן על מנת לבדוק שינוי בטעם וקרבה למיינסטרים. הנקודות הצהובות מלמדות על כניסה או יציאה ל-chart האישי. המעגלים הירוקים מלמדים על עלייה של אמן והאדומים על ירידה.

המקרה של סיבוב הופעות
דוגמא מאלפת לניצול חכם של נתונים ברשת מופיעה בכתבה שמדגימה איך לשלב נתונים מ-Last.fm עם נתונים של Google Trends (נתונים על החיפושים המבוצעים בגוגל), על מנת להחליט באיזה מדינות כדאי לעשות סיבוב הופעות.
אבל גם אחרי שאנחנו יודעים באיזה מקומות כדאי לנו להופיע, האם לא כדאי לתכנן מראש מרחקים, זמנים ומסלולים? (הזינוק במחירי הדלק גורם לעלייה בהוצאות של סיבובי הופעות). Nine Inch Nails, להקה שיודעת לחשוב קדימה בעידן הדיגיטלי (בלשון המעטה), משתמשת ביישום של Google Earth כדי לראות את התפלגות ההורדות המקוונות של אלבומם החדש במדינות וערים בעולם.

עכשיו חשבו כמה מאושר האיש האחראי על תכנון סיבוב ההופעות של הלהקה וכמה משמעותי מידע כזה יכול להיות עבור להקות קטנות יותר.

בתמונה: הורדת האלבום The Slip של NIN בדרום אמריקה. את הקובץ המלא של כל העולם אפשר להוריד כאן, לאחר התקנת התוכנה של Google Earth

ניתוח נתונים על מוזיקה שווה הרבה כסף למי שעוסק במחקר: סוציולוגים, פסיכולוגים, חברות התקליטים, יוצרים, אנשי שיווק – כולם יכולים לבחור מדגם עולמי ענק ומייצג של משתמשים על מנת לבדוק איזה מוזיקה שומעים בתקופות שונות של השנה, אחרי אירועים מסוימים, איך מתקבל אלבום שיצא לשוק, הבדלים בין מדינות, מינים, גילאים ועוד. על מנת להבין את המשמעות של ריכוז הנתונים האלה והאפשרויות המסחריות הגלומות בניתוחו כדאי לקרוא את המאמר הזה שמדגים את כיצד לנתח נאמנות מאזינים על פי נתונים של Last.fm. אך לפני שמשקיעים במחקר, הכלים הויזואליים יכולים לסייע במתן כיוון, אפשרויות להשוואות וחסכון בזמן.

תגיות: ויזואליזציה, נתונים, NIN, Google Earth, Last.fm

הרצאה חדשה ו-Creative Commons

ההרצאה הקרובה שלי תתקיים ב-16 ביולי במסגרת האירועים התקופתיים של קבוצת עניין אחזור טקסט SIGTRS (בהנהלת עופר דרורי). ההרצאה תימשך כ-40 דקות ותתקיים בירושלים בבנין שע"ם. מטבע הדברים (והקהל) אתמקד ואפרט בעיקר על חיפוש ואחזור קבצי מוזיקה ואודיו וההרצאה תהיה מעט טכנית. ההשתתפות בחינם אך דורשת רישום מראש באתר הקבוצה. פרטים מלאים כאן.

----------------------------

שמחה לבשר כי הבלוג קסטה נבחר לאתר החודש של Creative Commons ישראל. הקישור אליו יוצג ב"ראש" עמוד הבית שלהם לכל אורך יולי.
קסטה נמצא תחת רישיון CC (ראו תחתית תפריט מצד שמאל) ובעבר הוקדשו שני פוסטים הקשורים ל-CC ומוזיקה:
יום הולדת ל-Creative Commons
OWL – חיפוש מוזיקה באמצעות...מוזיקה


תגיות: הרצאה, SIGTRS, Creative Commons

ללמוד וללמד מוזיקה באופן מקוון

למרות שאני מתרכזת בבלוג בעיקר בצד של המאזינים והקהל ואיני מוזיקאית, אשמח לשמוע מה דעתם של מורים ו/או תלמידים של מוזיקה לגבי האפשרות של הוראה/למידה מקוונת.
יש עשרות דוגמאות לאתרים המלמדים מוזיקה - החל ממדריכים תיאורטיים בסיסיים ועד הרצאות ושיעורים מעשיים. השיעורים בחינם או בתשלום כאשר המחיר נע בין 5-10 דולר ותמיד יש שיעורי ניסיון בחינם, בדרך כלל למתחילים. מומלץ לבדוק מי עומד מאחורי האתר אך ברוב המקרים המורים מוסמכים.

באתרים ללמידת מוזיקה יש את המרכיבים הבאים:
טקסט ותווים – הסברים, תיאוריה, אקורדים וכיו"ב
אודיו – קבצים להדגמה והאזנה
וידאו – מורים המעבירים שיעור כללי או מנגנים ומסבירים אודות קטע ספציפי ( 5 דקות עד שעה)
פידבק – פורום, דואל, מערכת תגובות ודירוג, שימוש בתוכנת סקייפ לשיחה קולית או צ'אט סינכרוני

הנה כמה דוגמאות שמומלץ לבדוק:
צ'לו (טקסט ותווים, וידאו)
תופים (טקסט ותווים, אודיו, וידאו)
סקסופון (טקסט ותווים, אודיו, וידאו, פידבק)
פיתוח קול (טקסט ותווים, אודיו, וידאו)
תיאוריה (טקסט ותווים, וידאו)
באס (טקסט)
באנג'ו (טקסט ותווים)
גיטרה היא הכלי הכי פופולרי ומגוון מבחינת דרכי ההוראה. האתר המפורסם ביותר הוא Ultimate Guitar. האתר Chord Book מתמקד באופן לא מפתיע באקורדים ועושה זאת נהדר באמצעות הדמיית פלאש. מהאתר Play Guitar תגיעו לעשרות קישורים נוספים אבל באופן אישי הכי התלהבתי מ-Access Rock.
יש גם אתרים עבור מספר כלי נגינה (וידאו):
video songs – לפי ז'אנרים, המורים הם נגנים מקצועיים
Now Play It – המורים הם המבצעים וכותבי השירים המקוריים!
8notes – פורטל המרכז אתרים וקישורים אך שימו לב שהרמה משתנה

אין בעיה למצוא ברשת גם מידע משלים באתרים שאינם עוסקים במפורש בהוראה אבל יש בהם מדריכים מצוינים. לדוגמא: איך בוחרים גיטרה (כל הרמות); ספרות מומלצת ללמידת ג'אז; טיפים למתופפים; מאגרי תווים (רשימה ענקית). כדאי לדעת שלאחרונה יש מתקפה על אתרי האקורדים. לכן כדאי במיוחד לשתף פעולה עם אתרים כמו Wikifonia בהם השיתוף תחת רישיון Creative Commons.

בקיצור, יש מידע מגוון ואיכותי ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהרשת הפכה לזירה שבה אנשים לומדים ומלמדים מוזיקה ברמה כזאת או אחרת וזה כנראה עונה על צורך קיים.
אמנם חסרונות של למידה כזאת ברורים: אין פידבק מיידי ואין מורה שיאזין לנגינה, יעיר ויתקן. מצד שני צריך לזכור שאתרים כאלה לא נוצרו כדי להחליף השכלה מוזיקלית מסודרת ורשמית. מי שרוצה להתמקצע כנגן ודאי יבחר בשיטות למידה אחרות. אבל מי שמבקש לנסות לנגן כתחביב יוכל לחסוך מאות שקלים לפחות עבור השיעורים הראשונים.

מי יודע איך תיראה הרשת בעוד עשור? אולי יהיו פתרונות טכנולוגיים שיפתיעו. רמז לכך אפשר לראות בתוכנה Star Play המאפשרת לחבר את כלי הנגינה למחשב וכך היא מתקנת שגיאות תווים או תזמון. התוכנה הוצגה לראשונה ב-2006 ויש בה עוד תכונות ומאפיינים ששמים אותה איפשהו על הרצף בין קורס למשחק מחשב. תוכנה אינטראקטיבית נוספת ומוכרת יותר היא Ear Master, כלי לפיתוח שמיעה מוזיקלית.

ואם מזכירים תוכנות, אסור לשכוח את אלה המאפשרות לך להיות די.ג'יי מקצועי (כדוגמת Whistler), אפליקציות שהופכות את המקלדת לאורגן כדוגמת Tony-b (אל תתרשמו מהעיצוב הילדותי, זהו כלי רב עוצמה) או מחולל האקורדים היעיל הזה. אלה מקרים המאפשרים להגיע לתוצאות גם ללא מורים ועם הרבה שעות של תרגול.

למרות הדברים, התופעה המקסימה ביותר בעייני היא השיעורים המועברים על ידי אנשים פרטיים באמצעות אתרי וידאו (כמו יוטיוב) מתוך יוזמה אישית וכמובן ללא תגמול. בסרטונים הביתיים תראו תפאורות שונות, סגנונות הוראה משעשעים עד מעולים ואפילו תוכלו לשלוח בקשות לשירים ספציפיים. כל מה שצריך לרשום בתיבת החיפוש הוא "how to play X" או "X lessons", במקום X רשמו כלי נגינה או שם שיר. מרתק לראות את מגוון הגילאים, השפות, הרמות והיכולות.

תגיות: כלי נגינה, למידה מקוונת, הוראה מקוונת, שיעורי מוזיקה, שיעורי נגינה

חוק זכויות יוצרים החדש – סדרת הרצאות

שוב הודעה שקיבלתי ברגע האחרון ולכן אני כותבת עליה כאן במקום בלוח הכנסים וההרצאות הרגיל (בבקשה תיידעו אותי על אירועים כאלה!)

במכון להשתלמות עו"ד באוניברסיטת ת"א תתקיים סדרת הרצאות בנושא חוק זכויות היוצרים החדש שנכנס לתוקף בחודש שעבר.
בשמות ההרצאות אין התייחסות מפורשת למוזיקה אבל אני בטוחה שתהיה נגיעה גם בעניין זה (למשל בהרצאה על היבטים דיגיטליים) ובכל מקרה מדובר במרצים ואנשי משפט המובילים בארץ בתחום ולכן כדאי להשתתף ולהתעדכן.
ההרצות יתקיימו ב-17.6 וב-24.6 בשעות אחה"צ. טופס הרשמה ותכנית מלאה בקישור זה.


קריאת האזנת השלמה...
ברדיו קול הקמפוס (106fm) שודרה לפני כמה חודשים תכנית על הלייבל קוליפון שכתבתי עליו כאן בהרחבה. לאון פלדמן אירח את אורי ורטהיים שסיפר על קוליפון והשמיע חומרים נהדרים.
היה לי כיף לקבל קרדיט ולשמוע בתכנית את שניהם מציינים את הפוסט הנ"ל שכתבתי בקסטה! בכל מקרה האזנה לתכנית מומלצת ביותר. מובטח שתגלו עוד סיפורים מעניינים על הלייבל וכמובן הרבה מוזיקה. ניתן להאזין לתכנית המוקלטת באמצעות קישור זה. (זמן ההורדה נמשך כמה דקות)

תגיות: זכויות יוצרים, קוליפון

הרצאות חדשות: "7 דקות" בבי"ס הלילי וכנס "גולשים באינטרנט 7"

שתי ההרצאות הקרובות שלי בחודש יוני שונות בתכלית:

הראשונה תתקיים במסגרת בית הספר הלילי שמתקיים בפעם השישית. המארגנים הם החבורה הנהדרת שארגנה לפני חצי שנה את פסטיבל המוזיקה החינמי שכתבתי עליו בהתלהבות.
בפעם זו המארגנים מבטיחים "שהערב ייפתח בהופעה של להקת הסמבה עלמה קלמה, בין ההרצאות והסדנאות יהיו הרצאה ושיחה על הקשר בין מיצגים למיתוסים ואגדות, סדנת ריקוד דבקה, סדנת תיאטרון על היחסים בין שחקן לדמות, הרצאה ושיחה על חומות וגבולות במאה ה-20, הופעת תיאטרון חזותי והתכנסות לסיפור סיפורים אל תוך הלילה."
בנוסף, באירוע הקהילתי הזה ישנה מסורת הקרויה "7 דקות" שבה כל אחד מוזמן להכין הרצאה, הופעה, משחק או כל דבר שיימשך עד שבע דקות. ב- 7 הדקות שיינתנו לי אנסה לשכנע (בעזרת תמונות) שהקסטות עדיין לא נעלמו מהתרבות הפופולרית שלנו.
ההשתתפות היא לגמרי בחינם! יום שישי הבא (13.6) החל מ- 20:00. ברנר 19, ת"א

ההרצאה השניה (באווירה הרבה יותר רצינית...) תתקיים ביום שני, 23 ביוני, בכנס "גולשים באינטרנט 7" שמארגן באופן מסורתי מכון מופ"ת* בת"א.
הפעם אציג רק בקצרה את המהפכה המתרחשת בתעשיית המוזיקה ודרכים עיקריות לחיפוש ואחסון אודיו ברשת ואילו בחצי השני, כיוון שמדובר בקהל של מרצים וחוקרי חינוך (שאני מניחה כי באופן יחסי הם הדיוטות בנושא), אתייחס גם להיבטים של למידה והוראת מוזיקה דרך הרשת ולגישות אלטרנטיביות בנושא זכויות יוצרים לעומת המקובל בתכניות לימודים בבתי ספר.
ההרצאה תימשך כחצי שעה במסגרת המושב "תרבות צומחת באינטרנט" (יו"ר: ד"ר ענת אוסטר).
הכנס מיועד בעיקר לאנשי חינוך אך פתוח לקהל הרחב עם נושאים מגוונים ומעניינים במחיר סביר. כל הפרטים והתכנית המלאה באתר הכנס.

ובקטנה...
שמחה לספר שקסטה ברשימת הבלוגים הנבחרים לשנת 2008 של אורי קציר, עורך "אפלטון".

*גילוי נאות: אני מועסקת במכון מופ"ת. עם זאת, הרצאתי נעשית ללא תשלום ובאופן עצמאי ונפרד מעבודתי בארגון הנ"ל

תגיות: הרצאה, כנס גולשים באינטרנט, בית ספר לילי

הממלכה הדיגיטלית-רדיופונית של ה-BBC: משמרנות למהפכה / עמי סלנט

טור אורח
מה הופך רשת שידור וותיקה שהוקמה לפני 88 שנים למובילת חדשנות טכנולוגית בתחומי המוזיקה בעולם? אף לא אחד ציפה שרשת שידור שמרנית כמו ה-BBC, שהיא ביסודה גוף ציבורי מסורתי, תשנה את הרגלי ההאזנה לרדיו באינטרנט בעולם כולו בעקבות יוזמות שהנהיגו אנשיו עוד בשנת 2002. אי אפשר לזלזל בחדשנות מצד גוף תקשורת כזה.

בניגוד לממלכה ההיסטורית באנגליה שהוקמה על ידי גורמי האצולה והמעמד העליון בבריטניה, הרי שאת הממלכה הדיגיטלית של BBC הקימו אנשים שהשתייכו במקור למעמד הפועלים. Ashley Highfield, שאחראי למהפכה, גדל בעיירת פועלים בריטית כבן בכור למשפחה שעבדה במפעלי הרכב בצפון אנגליה. כאשר התמנה לראש תחום המדיות הדיגיטאליות ברשת ה-BBC בשנת 2000, זכר היטב את התלונות של אביו הפועל על שידורי הרדיו שהחמיץ כאשר עבד במשמרות הערב במפעל. לכן, היוזמה הראשונה שנקט בשנת 2002 היתה להקליט באופן דיגיטלי את כל התוכניות של ערוצי המוזיקה (18 ערוצים מגוונים) לאתר של רדיו ה-BBC באינטרנט. היה ברור להייפילד, מעצב תעשייתי בהכשרתו האקדמית, כי העלאת תכנים מוזיקליים לאינטרנט והורדתם כספריית קבצים, מתאימה אולי לאנשים מיומנים בתחומי המחשב אך לא לקהל הרחב. לכן, יזם פרויקט של פיתוח מקלט דיגיטלי המשולב עם אחד מסוגי הנגנים הפופולריים, שיאפשר לשמוע בקלות את מרבית התוכניות בערוצי המוזיקה השונים. המקלט הדיגיטלי החדשני של ה-BBC, ה- iPlayer, הפך לסיפור הצלחה.


(Ashley Highfield)

הנגן תוכנן כך שיראה לגולש את אותן פקודות רגילות ומוסכמות הקיימות בכל מקלט ונגן בשוק. יתר על כן, המקלט אוגר באופן דיגיטלי ואוטומטי את התכנית המוזיקלית ששודרה בתחנת הרדיו האנלוגית הרגילה ומאפשר להזיז את ההקלטה 5 או 15 דקות קדימה. התכנית נשמרת במשך 7 ימים לאחר השידור המקורי (ובגרסת התוכנה עד 30 יום). לאחר מכן ההקלטה מוסרת ובמקומה מופיעה כבר ההקלטה החדשה. שילוב של המקלט הדיגיטלי וערוצי ה-streaming שלו עם מערכת הנגנים של המחשב האישי (RealPlayer או Media Player) הפכה אותו למאוד ידידותי ופשוט להפעלה לגולש שאינו בקי ברזי הטכנולוגיה. אחרי התקנה מהירה של המערכת, הנעשית באופן חד-פעמי, ניתן לדפדף בין כל ערוצי התחנות והז'אנרים המרוכזים באתר אחד.

בשנתיים הראשונות היו לעתים בעיות בהאזנה להקלטה איכותית של התכנית באינטרנט, אך בשנת 2005 שופר רוחב הפס של קווי האינטרנט בין תחנות הרדיו וכיום איכות הקלטה הדיגיטלית היא מעולה ולעתים אף טובה יותר מאשר השידור ברדיו הרגיל באנגליה. הצלחת הפרויקט נבעה ממנהיגותו ("מנהיגות משלב 5" לפי קולינס) הבלתי רגילה של הייפילד וגם מהלהט של אנשי מחלקת האינטרנט ב-BBC אשר פעלו בהתלהבות ליישום חזונו ברשת.
תוצאות המהפכה ניכרו מייד לא רק ברחבי הממלכה הבריטית אלא בכל העולם: מיליוני מאזינים שנהגו לשמוע את ערוצי המוזיקה של ה-BBC עם הפרעות סאונד לא מבוטלות החלו לשמוע אותם באיכות האזנה דיגיטלית סבירה עם אפשרות הקלטה טובה מאד. בשנת 2004 הפך אתר האינטרנט של ה-BBC ל-5 הכי פופולרי באנגליה (ע"פ סקרי דפוסי ההאזנה של Nielsen/NetRatings). מיליוני גולשים החלו לשמוע תוכניות מוזיקה שאהבו במיוחד או תוכניות ראיונות גם לאחר ששודרו –בזכות נגן הרשת הייחודי של ה-BBC שהקדים את זמנו. ע"פ הסקרים, כל יום מעל 1.4 מיליון גולשים האזינו לתוכניות המוקלטות ובשנת 2006 הגיע מספרם ל-3 מיליון מאוסטרליה הרחוקה ועד אפגניסטאן.

אם חשבתם לרגע כי מר אשלי הייפילד, ראש תחום המדיות הטכנולוגיות החדשניות ברשת ה-BBC, החליט לנוח מעט לאחר יישום המהפכה הדיגיטלית שיזם, טעות בידכם. ב-2006 הוציא את פיתוח ה-iPlayer לבתי תוכנה חיצוניים על מנת להפכו למתקדם יותר ותואם לכל סוגי המדיה של תחנות ה-BBC. ואכן בשנת 2007 הגיע הרגע ליישם את השלב השני של המהפכה, והנגן איפשר לשמוע ולצפות גם בתוכניות הטלוויזיה של ה-BBC, שהן לדעת רבים בעולם חוויה בלתי רגילה. כמובן שהצפייה בתוכניות הטלוויזיה המוקלטות מוגבלת רק לתושבי בריטניה, אך ערוצי הרדיו נשארו פתוחים גם מחוץ לגבולות הממלכה. מהלך זה הפך להצלחה מיידית - בעיקר בקרב צעירים, כאשר בשלושת החודשים הראשונים להשקתו נרשמו מעל 17 מיליון הורדות של הנגן המשולב ומעל 42 מיליון הורדות של תוכניות. בדצמבר 2007 הוכנסו רכיבים טכנולוגיים המאפשרים streaming על בסיס התאמה לAdobe Flash, ובמרץ 2008 הושק שירות המאפשר להעביר את התוכניות ה- BBC אל מכשיר ה- iPhone ללא תשלום.

בחודש שעבר הודיע הייפילד על פרישתו מה-BBC והמשך דרכו המקצועית בפרויקט הטלוויזיה הבריטית Kangaroo. אך גם עתה אנשי מחלקת האינטרנט של ה-BBC עובדים על מרכז מידע משוכלל באינטרנט, באמצעותו ניתן יהיה לדלות במהירות מידע על קבצים מוזיקליים והקלטות מכל עשרות תחנות הרדיו. רשת השידור הממלכתית נמצאת במגעים לרכישת טכנולוגיות מחברת מנועי החיפוש לקובצי וידיאו ואודיו בלינקס (Blinkx) במטרה להמשיך ולפתח את אתר iPlayer באמצעות התאמת מנוע לחיפוש תוכניות. על פי התכנית, החל משנת 2009 כל ביצוע מוזיקלי דיגיטלי שיוקלט (עשרות אלפים בשנה), יקבל תגיות או מילות מפתח וניתן יהיה לאחזר אותו ביעילות באמצעות מנוע חיפוש אינטגרטיבי.

לסיכום, שידורי הרדיו הוותיקים עוברים שדרוג: ביותר מדינות בעולם הם מוחלפים בשידורים דיגיטליים משובחים באיכות תקליטור ובקליטה נטולת הפרעות של מאות תחנות. במקביל לצליל, הרדיו הדיגיטלי המקוון מספק גם מידע על כל יצירה. לאחרונה פרסם הרגולטור הבריטי OFCOM דוח מסכם על התקשורת במדינה: הרדיו המסחרי סובל מנתח האזנה הנמוך ביותר מאז שנת 1999- רק 34.1%. לעומת זאת, שידורי ה-BBC נמצאים כיום בשיאם- 43.5%. (נתונים סטטיסטיים על הרדיו הבריטי ראו באתר RAJAR). מהפכת הרדיו הדיגיטלי נוצרה באנגליה על ידי יזמים בתוך רשת ה-BBC והראתה לרבים כי עדיין יש עתיד לרדיו אם משלבים אותו היטב ובצורה חכמה באינטרנט.


עמי סלנט – מאזין מושבע של ה-BBC ורדיו-אינטרנט בכלל. אודיופיל בהתהוות ובעלים של דגמי אוזניות מהטובים בעולם. מוקף בחדרו במעל 1000 דיסקים בתחומי ג'אז, בלוז ומוזיקת עולם. עורך הפורטלים צמתי מידע והגורם האנושי, מידען ראשי של מכון מופ"ת, כותב את הבלוג הערים הסמויות מהעין ואספן עטים נובעים.


תגיות: רדיו, BBC, iPlayer, Ashley Highfield

Trevor Pinch בישראל, יומולדת שנתיים לבלוג, התנצלות

רק אתמול בלילה נודע לי כי פרופ' Trevor Pinch יתארח ביום א' הקרוב (18.5) באוניברסיטת בר-אילן. בגלל שמדובר ברגע האחרון אני מפנה את תשומת לבכם לעניין כאן ולא מכניסה ללוח ההרצאות והכנסים הרגיל.
פרופ' פינץ' מגיע מאוניברסיטת Cornell בניו יורק והוא מעניין כי הוא בעצם סוציולוג שעובד במחלקה למדעים וטכנולוגיה ובשנים האחרונות המחקר שלו מוקדש לטכנולוגיות מוזיקה.
ההרצאה שכותרתה: Mashups & Moshes: Building Commitments in On-Line Music תיערך במסגרת קולוקוויום בר-אילן למדע טכנולוגיה וחברה, שעה 18:00, בניין שטרן (מס' 605), חדר 011, ללא תשלום. אני מקווה להיות שם ואם יהיה מוצלח אשתדל לסכם ולפרסם את הדברים.

ב-21 לחודש ימלאו שנתיים לקסטה (הנה תזכורת לפוסט הראשון). לציון היום יתפרסם כאן טור אורח מיוחד: המאמר יהיה ארוך מהרגיל ויהווה מעין סגירת מעגל כי הוא ייכתב על ידי "הסנדק" של הבלוג הזה – עמי סלנט. סלנט היה מרצה שלי במסגרת לימודי התואר השני במחלקה ללימודי מידע. באחד הקורסים, במקום מבחן או עבודה, נתבקשו הסטודנטים להרים ולכתוב בלוג מקצועי. כך קסטה התחיל. עד היום עמי שולח לי ידיעות בענייני מוזיקה, מעודד, מחמיא ודוחף הלאה גם מבחינת ההרצאות והכתיבה מחוץ לבלוג על מוזיקה ומידע. מה לעמי סלנט ומוזיקה? על מה יכתוב? חכו ליום רביעי...

ולסיום כמה טיעונים להגנתי, כי אני מודה ויודעת שקצב הכתיבה בבלוג לא מזהיר:
1. זה מציק לי ואני מבקשת את סליחת הקוראים הנאמנים.
2. הבלוג ממשיך להיות מתוחזק למשעי – ה-RSS עובד שעות נוספות ואיסוף החומר לכתיבה מעולם לא נפסק! רשימות הבלוגים של מוזיקה ושל קומיקס ואנימציה מתעדכנות וגם לוח ההרצאות והכנסים. אפילו התחלתי במעין "הגהה" הדרגתית לכל הפוסטים על מנת לתקן כל מיני אי דיוקים, ניסוחים ושיפור תגיות.
3. אני עובדת על הכנת שתי הרצאות נוספות על מוזיקה ומידע. אפרט לגביהן בהמשך כשיהיו יותר פרטים.

תגיות: קסטה, עמי סלנט, Trevor Pinch